שלמה אבן-שושן – הבדלי גרסאות

==ביוגרפיה==

אבן-שושן נולד בשנת בעיר [[מינסק]] שב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (מאוחר יותר ב[[בלארוס]]), וזכה לחינוך עברי מילדות, מאביו, [[חיים דוד רוזנשטיין]], שהיה סופר עברי. בשנת [[1925]], בהיותו נער, [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], ולמד [[חקלאות]] בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]. עם תום לימודיו, נדד בארץ ישראל ועבד בחקלאות ביישובים שונים, עד שהצטרף לגרעין המייסדים של קיבוץ [[שדה נחום]], שנקרא אז "קיבוץ השדה". קיבוץ שדה נחום עלה על הקרקע בשנת [[1937]], ושלמה אבן-שושן עשה בו את כל שנותיו הארוכות.

 

שלמה אבן-שושן החל מפרסם מיצירותיו, [[שירה]] ו[[סיפורת]], בעיתון [[הנוער העובד]] "[[במעלה]]". שיריו הראשונים נדפסו בשנת [[1931]]. בד בבד עם כתיבתו עסק גם בעריכה, והיה בין עורכי העיתונות הקיבוצית, "[[מבפנים]]" ו"[[צרור מכתבים]]", ובין העורכים הראשונים ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. בין היתר ערך את כתביהם של [[פניה ברגשטיין]], המשורר [[יצחק קצנלסון]], וכן ערך [[ספר זיכרון|ספרי זיכרון]] לאישים ולקהילות ישראל שחרבו. פרסם מאמרים בעיתונות בשם הספרותי "ש. בר־חדקא" (אביו, חיים דוד רוזנשטיין, אימץ את השם הספרותי: '''ר' חדקא'''{{הערה|שם=טבנקין|ע"פ ממצאים בארכיון יד טבנקין}}).