הבדלים בין גרסאות בדף "יגאל עמיר"

נוספו 33 בתים ,  לפני 3 חודשים
 
===תנאי מאסר===
עמיר הוגדר כ[[אסיר ביטחוני]] ונכלא ב[[כלא איילון]] באגף שהוקם בשבילו בלבד ושימש אף לקבלת מבקרים, כשהוא במעקב קבוע של מצלמות אבטחה. בהמשך הועבר בין בתי סוהר שונים. מדי חצי שנה ביקשה המדינה וקיבלה אישור להאריך את כליאתו בבידוד, בנימוק שהוא מהווה סיכון ביטחוני עקב משנתו האידאולוגית.{{הערה|רענן בן צור, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251007,00.html שירות בתי הסוהר מוציא את יגאל עמיר מהבידוד]", פורסם ב[[ynet]] ב-04.07.12}} את המעקב המתמיד אחריו נימק [[שב"ס|שירות בתי הסוהר]] במניעת פגיעה שלו במערכות הביטחון שבתאו או בעצמו. בשנת 2000 עתר עמיר לבית המשפט בבקשה להוציא את המצלמות מתאו, בנימוק שהחששות ספקולטיביים ושהוא האסיר היחיד בישראל שתנאי כליאתו כוללים פגיעה שכזאת בפרטיות לאורך שנים, וזאת במטרה להשית עליו עונש נוסף ללא משפט.{{הערה|{{גלובס||יגאל עמיר לבג"ץ: להוציא את מצלמות הטלוויזיה מהתא שלי|446833|24/10/2000}}}} בדצמבר 2006 הועבר יגאל עמיר ל[[בית סוהר רימונים|בית הסוהר רימונים]] בשרון, לראשונה לתא ללא מצלמות.{{הערה|{{וואלה!|יהונתן ליס|יגאל עמיר הועבר לתא שבו לא מותקנות מצלמות|1020498|08 בדצמבר 2006}}{{קישור שבור|1.10.2019}}}} בשנת 2012, בעקבות עתירות נוספות של עמיר, החליט שב"ס להעבירו לחברת אסירים נוספים, באגף סגור.
 
בשנת [[2001]] תוקן [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר]], ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי־אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן [[חנינה (ישראל)|חנינה]] לאסיר כזה. עם זאת החוק אינו פוגע בסמכותו של ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] לקצוב את העונש או לחון את האסיר.
79,230

עריכות