חנה בת שחר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ספריה: הרחבה |
←ביוגרפיה: הוספת מקור |
||
שורה 5:
בת שחר היא ילידת ירושלים, בתו של הרב [[בצלאל ז'ולטי]] ואשת הרב [[יהושע אייכנשטיין]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת יד אהרן]]{{הערה|1=[http://archive.is/yl0c סופו של "מצעד הזימה" - שאול שיף]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
היא בוגרת מוסדות [[בית יעקב]], אשר תוכנית הלימודים שלהם אינה כוללת את [[ספרות עברית|הספרות העברית החדשה]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נרשמה לסדנת כתיבה שהנחו [[יורם קניוק]] ו[[אהרן אפלפלד]]. לאחר מכן החלה בכתיבה בשם בדוי, משום שחששה שזיהויה יביא לנידויה בחברה החרדית ולפגיעה בשידוכי ילדיה{{הערה|1={{ישראל היום|אמילי עמרוסי|אם הייתי יוצאת נגד החרדים הייתי השם החם|695833|29 ספטמבר 2019}}}}. בשנת [[1985]] התפרסם ספרה הראשון, "סיפורי הכוס", שזכה בפרס ניומן לספרי ביכורים. בין השנים 1995–2000 עשתה תואר שני בספרות עברית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
בספריה הראשונים הרקע הדתי היה פחות מודגש, אך בספריה האחרונים הוא קיבל משמעות בולטת. היא עוסקת בנושאים הנחשבים כ[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה החרדית. בספרה "צללים בראי", שיצא ב-[[2008]], היא עוסקת בהתמודדותן של אם חרדית ושתי בנותיה עם [[הטרדה מינית|הטרדות מיניות]] של אבי המשפחה.
| |||