יהדות קולאשי – הבדלי גרסאות

קולאשי התייחדה בהיותה מרכז שוקק של הדת והמסורת היהודיים ובהיותה המקום היחיד בכל רחבי [[ברית המועצות]] שבו התקיים [[תחום שבת]]. היה נהוג אף לקרוא לה '''"ירושלים של גאורגיה"'''.

יהודי קולאשי היו אנשים אדוקים בדת ומאמינים מאוד, ובעיירה פעלו 4 [[בית כנסת|בתי כנסת]] גדולים. החגים בה התאפיינו בסממנים יהודיים בולטים מאוד שנראו בכל רחבי העיירה. בקולאשי נהוג היה לקרוא ל[[חג הסוכות]] "חג האוהלים". החתונות היהודיות בעיירה נעשו על ידי שידוכים והתקיימו באוהלים בהיעדר מקום בנוי לקיומן.

בעת ביקורו של [[הרצל באזוב]] בעיירה, הוא כתב כי ברחובות התהלכו יהודים עם ציצית ותפילין, ואף ברחוב סטלין הראשי בעיירה. יהודים במקום התהלכו תמיד עם כיסוי ראש עד [[שנות ה-70]] אז גברה האנטישמיות בגאורגיה והגיעה בסופו של דבר גם לקולאשי. לאחר מכן החלה עלייה מסיבית של יהודי קולאשי לארץ ישראל, רובם לא בגלל האנטישמיות אלא מ[[ציונות|מניעים ציוניים]], ולאחר מכן ב[[שנות ה-90]] ממניע קיומי. בקולאשי קיים בית קברות יהודי עתיק שנשמר עד היום.

בסוף [[שנות ה-60]] ובתחילת [[שנות ה-70]] היו בקולאשי כ-1350 משפחות יהודיות, וממוצע הנפשות לבית עמד על 6–7 נפשות.{{הערה|1=http://www.jewish-heritage.org.il/subcontentpage.aspx?id=200}}