תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כתבי היד לתלמוד: הסרת רווחים קשיחים לא נחוצים, replaced:   ← (2)
←‏צנזורה ואנטישמיות בעקבות התלמוד: הסרת אנאכרוניזם ועריכת הפסקה בהתאם לערך המורחב.
שורה 102:
{{ערך מורחב|צנזורה על ספרים עבריים}}
 
חלקמאז מהסוגיותחתימת התלמוד היו מי שהתנגדו לו, במה שראו פסקאות בתלמוד כמסיתות לשנאת ש[[צנזורה|צונזרונוצרים]] מהגמראאו הושמטוסותרות בשלאת רגישותן בעיניההשקפה ה[[נצרות|נוצריםנוצרית]],. יש סוגיות ש[[צנזורה|צונזרו]] מהגמרא מאחר שעסקו כוללאו כאלהששוער העוסקותשעסקו במייסד הנצרות, [[ישו]] (ראו גם [[ישו (יהדות)|ישו ביהדות]]). לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה מ[[מסכת סנהדרין]] מופיע תיאור [[חקירת ישו בידי הסנהדרין|הוצאתו להורג של ישו על ידי הסנהדרין]] כיוון ש"כישף והסית והדיח" ([[s:סנהדרין מג א|דף מג ע"א]]). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, כיוון שאחד מהזוגות, [[יהושע בן פרחיה]], נידה אותו.
מאז חתימת התלמוד היו מי שהוציאו את דיבתו רעה, במה שהחשיבו פסקאות בתלמוד להסתה ולשנאת הזר (הלא הוא: הגוי) או להפקרת רכושו וחייו. אותם מבקרים התרעמו על ציטוטים מן התלמוד, כגון: "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויין אדם", "עם הדומה לחמור", "גזל הנכרי מותר" וכן מסוגיות כגון "מורידין ואין מעלין".
 
במחצית השנייה של [[המאה ה-16]] התמסד הטיפול בצנזור התלמוד (וספרים נוספים), בעיקר ב[[איטליה]]. צנזורים - לעיתים קרובות יהודים [[משומד|מומרים]] - עברו על הטקסטים ומחקו בדיו חלקים בעייתיים מנקודת מבטם. אחד הצנזורים המפורסמים היה שמואל ויוואס, רב ודיין צפתי שהפך לרופא ולאחר שנים המיר את דתו לנצרות ושינה את שמו ל[[דומניקו ג'רוזלימיטנו]]. ויוואס כתב את ספר הזיקוק, המכיל כללי צנזור ורשימת ספרים יהודיים הדורשים צנזורה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גילה פריבור|שם="ספר הזיקוק" של דומיניקו ירושלמי (1555–1621) והשפעתו על הדפוס העברי|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן (דוקטורט)|שנת הוצאה=2003|קישור=http://www.is.biu.ac.il/files/is/Prebor_h.pdf}}}}. לפי הנחיותיו נדרשה מחיקה גם של אמירות שלפיהן אלוהים משתתף בצערם של ישראל, שעתיד לעמוד להם משיח, או שמכנות חכם יהודי מתקופה מאוחרת לישו כחכם או כצדיק.
חלק מהסוגיות ש[[צנזורה|צונזרו]] מהגמרא הושמטו בשל רגישותן בעיני [[נצרות|נוצרים]], כולל כאלה העוסקות במייסד הנצרות, [[ישו]] (ראו גם [[ישו (יהדות)|ישו ביהדות]]). לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה מ[[מסכת סנהדרין]] מופיע תיאור [[חקירת ישו בידי הסנהדרין|הוצאתו להורג של ישו על ידי הסנהדרין]] כיוון ש"כישף והסית והדיח" ([[s:סנהדרין מג א|דף מג ע"א]]). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, כיוון שאחד מהזוגות, [[יהושע בן פרחיה]], נידה אותו.
 
במחצית השנייה של [[המאה ה-16]] התמסד הטיפול בצנזור התלמוד (וספרים נוספים), בעיקר ב[[איטליה]]. צנזורים - לעיתים קרובות יהודים [[משומד|מומרים]] - עברו על הטקסטים ומחקו בדיו חלקים בעייתיים מנקודת מבטם. אחד הצנזורים המפורסמים היה שמואל ויוואס, רב ודיין צפתי שהפך לרופא ולאחר שנים המיר את דתו לנצרות ושינה את שמו ל[[דומניקו ג'רוזלימיטנו]]. ויוואס כתב את ספר הזיקוק, המכיל כללי צנזור ורשימת ספרים יהודיים הדורשים צנזורה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גילה פריבור|שם="ספר הזיקוק" של דומיניקו ירושלמי (1555–1621) והשפעתו על הדפוס העברי|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן (דוקטורט)|שנת הוצאה=2003|קישור=http://www.is.biu.ac.il/files/is/Prebor_h.pdf}}}}.
 
הקטעים שצונזרו, ונמצאו בכתבי יד ובדפוסים ישנים (כמו בדפוס ונציה), לוקטו לחיבור שנקרא [[חסרונות הש"ס]], המופיע בחלק מהוצאות התלמוד.