משתמש:ליאור/פרשת הדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 108:
הוועדה מצאה כי בישראל קיימים פערי מידע משמעותיים בנוגע ל[[הימצאות]] נגיפים המועברים בעירוי דם, בעיקר נגיפי [[הפטיטיס B]] ו[[הפטיטיס C]], אף כי שכיחות הנגיפים הללו בישראל גבוהה בהרבה מזו של נגיף [[HIV]], מחולל מחלת ה[[איידס]]. כך למשל, על פי נתוני [[שרותי בריאות כללית]] עמדה הימצאות נגיפי הפטיטיס B והפטיטיס C בסוף שנת 2010 על 1.75% ו-1.96%, בהתאמה, כשלמעלה מ-80% מנשאי הנגיפים הללו בישראל היו בלתי מאותרים{{הערה|[http://www.vhpb.org/files/html/Meetings_and_publications/Presentations/SISR32.pdf Eli Zuckerman, Hedy S. Rennert, Gad Rennert,'''HBV and HCV Epidemiology In Israel''']}}<ref>דו"ח גרין, נספחים 2 ו-3</ref>. על פי הערכות משרד הבריאות עמדה הימצאות נגיף HIV באותה השנה על 0.10%, כש-32% מנשאי הנגיף בישראל היו בלתי מאותרים{{הערה|ד"ר זהר מור וד"ר גליה פינסקר, [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/AIDS_PeriodicReport2011.pdf '''HIV / איידס בישראל "דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981 - 2010'''], המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות}}. הנתונים באיכות הנמוכה ביותר שעמדו לרשות הוועדה נגעו להימצאות נגיף הפטיטיס C, עבורו לא קיים כיום [[חיסון]]. המחסור בנתונים פגע ביכולתה של הוועדה לאמוד כמותית את הסיכון הנשקף ממנו למטופלים<ref name=":0">דו"ח גרין, סעיף 4.0</ref>.
הפער הגדול בין הימצאות נגיפי ההפטיטיס לבין הימצאות נגיף HIV התבטאה באופן עקבי גם בשכיחות תרומות הדם המזוהמות שהתגלו בבדיקות שרותי הדם. 90.5% מהמנות המזוהמות שהתגלו בשנים 1987-2013 היו נגועות בנגיפי הפטיטיס ורק 0.9% מהמנות המזוהמות שהתגלו היו נגועות בנגיף HIV,<ref name=":13">פרופ' אילת שנער, <nowiki>'''</nowiki>נתונים לוועדה לקביעת מדדים לתורמי הדם - ישיבה ראשונה-18.2.2014<nowiki>'''</nowiki>, מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל, מש"ד-96-2014, 13 בפברואר 2014</ref> אף כי תקופת החלון בה נגיפי הפטיטיס אינם ניתנים לגילוי ארוכה מתקופת החלון בה נגיף HIV אינו ניתן לגילוי (23-34 ימים לעומת 6-11 ימים)<ref>פרופ׳ אילת שנער, ׳׳׳מבנה מערכת הדם בישראל ושירותי הדם של מד״א׳׳׳, שירותי הדם של מד״א, שקף 14</ref>. חיווי נוסף לחשש המרכזי מנגיפי הפטיטיס הגיע ממקרים בהם התעורר חשד להדבקת מטופלים שקיבלו תרומת דם. מתוך 185 דיווחים שהתקבלו בשנים 1993-2013, היו 94 דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף הפטיטיס B{{כ}}, 78 דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף הפטיטיס C, שבעה דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף HIV ושישה מקרים אודות הדבקה אפשרית במחוללי מחלות אחרים<ref name=":1">פרופ' אילת שנער, <nowiki>'''</nowiki>נתונים לוועדה לקביעת מדדים לתורמי הדם - ישיבה ראשונה-18.2.2014<nowiki>'''</nowiki>, מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל, מש"ד-96-2014, 13 בפברואר 2014</ref>. בשנת 2012 נרכשה מערכת בדיקה רגישה יותר לאיתור פתוגנים ([[בדיקת חומצות גרעין|NAT]] {{אנ|NAT}}). בבדיקה של כלל התורמים מן השנים 2008-2012 אותרה דלקת כבד סמויה מסוג B ב-52 תורמי דם שנבדקו. לאור העובדה שכ-130 מוצרי דם הוכנו מתרומותיהם, מובטח כי חלק מהמטופלים שקיבלו מוצרים אלה נדבקו בהפטיטיס B. הוועדה הסיקה מכאן כי הסיכון הרב ביותר למטופלים נשקף מנגיפי הפטיטיס<ref>ד"ר גיל הירשהורן, '''ועדת תורמי דם - ישיבה שנייה 18.03.2014''', משרד הבריאות, סימוכין 22686714</ref>. בפני הוועדה הוצגו נתונים מאוקטובר 2010 לפיהן שיעורי הנשאות של הפטיטיס C (עבורו לא קיים עדיין חיסון, נכון לשנת 2019) גבוהים במיוחד בקרב ילידי מדינות [[ברית המועצות]] לשעבר (1-6%) וכן בקרב ילידי [[רומניה]] ו[[מרוקו]] (כ-1.3%). הוועדה מצאה כי שרותי הדם של מד"א לא דוחים תורמים ששהו במדינות אנדמיות אלה, או שקיימו יחסי מין עם אנשים ממדינות אלה, בניגוד לטענת מד"א בפני הוועדה לפיה הם נצמדים לרשימת המדינות האנדמיות שמפרסם [[ארגון הבריאות העולמי]].<ref>דו"ח גרין, סעיף 3.1</ref>
לאור זאת המליצה הוועדה כי משרד הבריאות ינהל מאגר מידע העוקב אחרי:
| |||