מטטרון – הבדלי גרסאות

[[גרשם שלום]] מעמידנו על כך שניתן לגבש את המסורות השונות בנוגע למטטרון סביב שתי דמויות שונות. הדמות הראשונה היא מטטרון כ"שר העולם", או "מלאך הפנים", ישות שנבראה בבריאת העולם או עוד לפני בריאת העולם. זהו מלאך קדום ורב עוצמה, שנמצא בדרגה גבוהה מאוד בהיררכיה המלאכית. יש לו תפקידים שונים: הוא הסופר השמימי ואחראי על כתיבת סודות וכן על כתיבת זכויותיהם של ישראל; הוא גם משרת בתור [[כהן גדול]] במקדש השמימי. המקורות לדמות כזו מצויות בספר שיעור קומה, בסיפורי התלמוד, וגם בפרקים מסוימים מספר היכלות. דמות שנייה היא זו של חנוך שמתעלה והופך להיות מלאך, מטטרון, והיא זו המוכרת לנו מהסיפור העיקר ב"היכלות". על פי סיפור זה, מטטרון לא היה יכול היה להיות נוכח בבריאה או לשרת בתור "שר העולם". לפיכך, מסיק שלום, מסתבר כי כותבי ספרות ההיכלות הוסיפו את דמותו של חנוך העולה לשמים למטטרון הקדום, והשתמשו בדמות השנייה כדי להסביר את הראשונה. שילוב זה התרחש לא לפני סוף [[המאה ה-2|המאה השנייה לספירה]]. מטטרון כחנוך חסר מה[[תלמוד]] בשל הגישה השלילית שנקטו חכמי התלמוד כלפי [[חנוך]] באופן כללי.

 

 

גם [[יוסף דן]]{{הערה|1=יוסף דן, '''המיסטיקה העברית הקדומה''', תל אביב תש"ן, 81-92.}} מסכים כי דמותו של מטטרון בספר היכלות בנויה משני היבטים שונים – מטטרון כשר העולם וככוח אלוהי ממשי, המאופיין ברבים מהמאפיינים של האל בעצמו; ומטטרון כחנוך בן ירד האדם. דן מציין כי החיבור השילוב שיצר בעל ספר היכלות בין שני היבטים אלו הוא ייחודי לספר, ואינו קיים בספרים אחרים במסורת המיסטית או האפוקליפטית קודם לכן. דן מוסיף גם נימוק להרכבה זו. הוא רואה את ספר היכלות כתגובה למציאותם של מיסטיקנים, שבדומה לדעתם של הגנוסטיקנים היו עשויים לראות במטטרון את האל הנמוך יותר, האחראי לבריאת העולם (ה"[[דמיורגוס]]", יוצר בראשית) לעומת האל העליון בהיררכיה, שלא ברא בעצמו את העולם. ספר היכלות מתפלמס עם דעה אפשרית זאת על ידי הרכבת דמותו של מטטרון לדמותו של חנוך בן ירד. שהרי, כפי שהעיר שלום, אם מטטרון היה במקורו אדם, הרי שהוא לא היה יכול נוכח בבריאה, ועל אחת כמה וכמה שלא היה יכול להיות יוצר בראשית בעצמו. ההמעטה השנייה של דמותו של מטטרון, עליה כבר דיברנו, היא בכך שענפיאל מכה אותו ששים מכות אש. בנוסף הוא "מעמידו על רגליו", דבר שמראה שהוא כבר לא מיוחד בקרב הכוחות העליונים בכך שמותר לו לשבת בדומה לאל, אלא כעת גם הוא חייב לעמוד, ואין סכנה שיטעו בו ויחשבו שהוא אל גם כן.