חתים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 56:
רוב האוכלוסייה החתית היו עובדי האדמה. עם בעלי המלאכה נמנו [[קדרות|קדר]]ים, [[סנדלר]]ים, [[נגרות|נגר]]ים ונפחים. מרבית כלי ה[[מתכת]] החתיים נעשו מ[[ברונזה]], אך ידוע לנו כי החתים היו מסוגלים גם לעבודת ה[[ברזל]]. ה[[כסף (יסוד)|כסף]] היה אמצעי מסחרי וניתן לאתר את מקורו ב[[הר הטאורוס]] עתיר הכסף. עדיין עומדות בסימן שאלה מידת השליטה של מלכי החתים על ההרים הללו ויכולתם להפיק כמויות גדולות של כסף מהם.
 
הכלכלה התבססה ברובה על [[חקלאות]], והיבולים הנפוצים ביותר היו [[חיטה]] ו[[שעורה תרבותית|שעורה]]; אולם האבניים נכנסו לשימוש בחת מאוחר מבאזורים אחרים. ה[[דבש]] היה חלק עיקרי וחשוב בתזונה, והחתים נודעו כמומחים בהפקתו. המשק החי התבסס בעיקר על [[בקר]], [[צאן]] ו[[חזיר הבית|חזירים]]ים. ה[[שכר]] היה משקה עממי שהופק משעורים קלויות ונשתה בעזרת קשים מכדי חרס גדולים בעודו חמים. ל[[יין]], וִיגַנַה בנשילי, נודעה חשיבות רבה, ועל הכרמים החתיים גונן החוק.
 
החתים הרבו להשתמש ב[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] בעלות אופנים גדולים. כלי זה שימש אותם גם ככלי תחבורה וגם ככלי מלחמה והתפשט בכל המזרח הודות למהירותו וגמישותו. בקרבת [[חתושש]] התגלה אוסף של אלפי לוחות חמר. היה זה מדריך מלא ומפורט להפליא לגידול [[סוס]]ים שנכתב ב[[נשילי]] במאה ה-14 לפנה"ס. כתבים אלו מלמדים על החשיבות שהייתה לסוסים בקרב החתים. אף על פי שהם לא היו הראשונים לגדל סוסים ולטפל בהם וגם לא הראשונים לבנות מרכבות, הם שכללו את גידול הסוסים ואת השימוש בהם לתחבורה עד לבלי הכר. ה[[חמור]]ים היו לחיות מסע.