קורמורן גלאפגוס – הבדלי גרסאות

עונת ה[[קן|קינון]] נמשכת בחודשים הקרים (יולי עד אוקטובר), כאשר היצע המזון הוא הגדול ביותר ואין סכנה שהחום יעיק על הגוזלים. הקורמורן מקנן במושבות שמונות כתריסר זוגות. נוהגי ה[[חיזור]] של מין זה מתחילים בים, כאשר הזכר והנקבה שוחים זה לצד זו כאשר צוואריהם מכופפים. לאחר מכן יעברו ליבשה. אז יציג הזכר את "מתנותיו" לנקבה, הכוללות בדרך-כלל זבל צף כמו חבלים ו[[פקק]]ים. הנקבה מטילה שלוש [[ביצה|ביצים]] לבנבנות, אף שעל-פי רוב רק גוזל אחד שורד. שני ההורים משתתפים ב[[דגירה]]. לאחר בקיעת הביצים, שניהם יאכילו את הגוזלים וישמרו עליהם. עם זאת, לאחר שהגוזלים יגיעו לגיל שבו הם עוזבים את הקן, והיצע המזון יהיה מספק, הנקבה תעזוב את הזכר על מנת להמשיך בטיפול ההורי. לאחר מכן תמצא זכר חדש. הנקבות יכולות להתרבות שלוש פעמים בשנה.

 

 

קורמורן גלאפגוס אנדמי לאיי גלאפגוס, כנרמז משמו. הוא נפוץ רק בשני איים ב[[איי גלאפגוס|ארכיפלג]] - פרננדינה, שם הוא נמצא בחוף המזרחי, ואיסבלה, שם הוא נמצא בחופים הצפוניים והמערביים. אוכלוסייתו ידעה תנודות חדות: ה[[אל ניניו]] ב-[[1983]] הביא להצטמצמות האוכלוסייה בכמחצית, וכך עמד מספר הפרטים כ-400. האוכלוסייה השתקמה במהירות, וב-[[1999]] הוערך גודלה בכ-900 פרטים. הקורמורן חי בחופים סלעיים. הוא תר אחר מזונו במי החוף הרדודים, ולרוב לא יתרחק למעלה מקילומטר מאתר הרבייה. סקר שביצעה תחנת המחקר על-שם צ'ארלס דרווין (מיסודה של הקרן על-שם צ'ארלס דרווין) בשנת [[2004]] העריך את גודל אוכלוסיית קורמורנים אלו בכ-1,500 פרטים. גודל אוכלוסייה זה מציב את המין כאחד מהנדירים בעולם העופות העולמי.