משכנתה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 3:
בקרב הציבור ובלשון הדיבור המקובלת, הכוונה בדרך כלל היא להלוואה גדולה וארוכת טווח, שמטרתה על פי רוב היא רכישת הרכוש אשר ישועבד או שיפוצו, אף כי אפשריים שימושים נוספים לכסף. המקרה הנפוץ הוא שעבוד [[נדל"ן|נכס דלא ניידי]] לצורך רכישתו. משכנתה היא אחת ה[[זכות במקרקעין|זכויות במקרקעין]] המוזכרות ב[[חוק המקרקעין]] של [[ישראל]], ומחייבת רישום ב[[לשכת רישום מקרקעין]]{{הערה|ראו {{סחפ|חוק המקרקעין|פרק א': פרשנות|סעיף 4 לחוק המקרקעין}}, וראו גם את {{סחפ|חוק המקרקעין|סימן ב': משכנתה|סימן ב' שם}}}}.
יש להבדיל בין משכנתה לבין משכון. משכון כולל שיעבוד נכסים בהפקדה (נכסים הנותרים פיזית בחזקת המלווה עד לפירעון מוחלט של ההלוואה) או שעבוד של זכויות שאינן זכויות קנייניות רשומות בלשכת רישום המקרקעין. משכנתה היא אחת הבטוחות המורכבות והבעייתיות הניתנות ללווה, אף שבעיני המלווה היא נחשבת בטוחה טובה ויעילה במיוחד, מלבד זאת עלות ביצועה גבוהה יותר מעלות רישום בטוחות אחרות, שכן היא מחייבת [[ביטוח משכנתה]] ייעודי, הכולל [[ביטוח חיים]] או ביטוח נכס, לצד [[שמאי (מקצוע)|שמאות]] והוצאות משפטיות.
המשכנתה ניתנת על ידי [[בנק]] המתמחה בכך - [[בנק למשכנתאות]], על ידי אגף מתמחה בבנק מסחרי או על ידי [[חברת ביטוח]], ומקבל המשכנתה ממשכן את המקרקעין שהוא רוכש בכסף זה - רושם שיעבוד של הדירה ב[[מרשם המקרקעין|טאבו]] על שם נותן ההלוואה. אם מקבל המשכנתה אינו עומד בהחזר ההלוואה (לפי מועדי התשלום הנקובים), הבנק רשאי לקחת את המקרקעין הממושכנים ולמכור אותם באמצעות [[כינוס נכסים]] תמורת חלק משווים בלבד (באופן טיפוסי 70%). בכסף זה מכוסה יתרת החוב, ואם נותרים עודפים הם מועברים ללווה.
| |||