חנוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מירכאות\2 |
מ replaced: ← (2) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות תנ"כית, בנו של [[ירד]] ואבא של [[מתושלח]]}}
[[קובץ:Figures God took Enoch.jpg|שמאל|ממוזער|ציור משנת 1728 המראה את עליית חנוך לשמיים]]
ב[[תנ"ך]], '''חֲנוֹךְ''' היה [[דור]] שביעי ל[[אדם וחוה|אדם הראשון]], בנו של [[ירד]] ואבא של [[מתושלח]]. בתיאור חייו מופיע הביטוי "ואיננו כי לקח אותו האלוהים", במקום הציון "וימת" המופיע אצל שאר הנמנים באותו פרק. בעקבות זאת נוצרה במשך הדורות ספרות עשירה על דמותו כצדיק שלא מת.
בין היתר, על שמו נקראים [[הספרים החיצוניים]] "[[ספר חנוך א']]" ו"[[ספר חנוך ב']]".
==בתנ"ך==
חנוך מופיע ב[[ספר בראשית]] ברשימה של דורות בין אדם הראשון ל[[נח]]. תיאורו ברשימה הוא: {{הדגשה|וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים|{{תנך|בראשית|ה|כא|כה}}}}.
תיאור זה שונה מהתיאור של שאר הנמנים ברשימה במספר עניינים:
שורה 13:
# שנות חייו הן 365, הרבה פחות משאר האישים ברשימה.
הבדלים אלו היו מקור ל[[אגדה (יהדות)|אגדות]] ו[[מדרש]]ים, לא רק בקרב ה[[יהדות|יהודים]] אלא גם בקרב ה[[נצרות|נוצרים]] וה[[אסלאם|מוסלמים]] ה[[שיעה|שיעים]].
==חנוך בספרים החיצוניים==
שורה 31:
===פרשנות סיפור חנוך ביהדות===
אצל הפרשנים היהודים מופיעים מדרשים הדורשים את חנוך כצדיק ואחרים המציגים דמות יותר מורכבת.
למשל:
שורה 55:
במסכת סנהדרין לח ע"ב{{הערה|1="אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב, "ואל משה אמר עלה אל ה'". 'עלה אלי' מיבעי ליה. א"ל, זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב, "כי שמי בקרבו". אי הכי ניפלחו ליה? כתיב, "אל תמר בו", אל תמירני בו (בעברית: אמר אותו המין לרב אידית: כתוב "ואל משה אמר: עלה אל ה'", "עלה אליי" היה צריך לומר? אמר לו: זהו מ"ט ששמו כשם רבו, שכתוב: "כי שמי בקרבו". (שאלו המין:) אם כך יעבדו (עם ישראל) אותו? (השיב לו רב אידית:) "אל תמר בו" - אל תמירני בו).}}, וכן במדרש על ארבעה תנאים שנכנסו לשדה (חגיגה יד' :, טו' .){{הערה|1="חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל. אמר, גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב' רשויות הן? אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא" (בעברית: ראה את מ"ט שניתנה לו רשות לשבת ולכתוב את זכויות ישראל. אמר: קיבלתי מרבותיי שלמעלה אין לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב' רשויות הן?! הוציאוהו למ"ט והיכוהו שישים מכות אש).}}, חנוך-מטטרון קיבל את העונש החמור ביותר שניתן אי פעם (בגמרא):
שישים [[פולסא דנורא]], מכיוון שאחד מהארבעה (אלישע בן אבויה) כפר בעיקר לאחר שראה את מטטרון יושב וכותב ספרים, כיוון וחשב בטעות כי חלילה "שתי רשויות המה" בשמיים{{הערה|1="בתחלה הייתי יושב על כיסא כבוד גדול בפתח היכל שביעי ודנתי את כל בני מרומים... וכיון שבא אחד להסתכל בצפיית המרכבה ונתן עיניו בי... כשראה אותי שאני יושב כיסא כמלך ומלאכי השרת היו עומדים כעבדים, באותה שעה פתח את פיו ואמר ודאי שתי רשויות בשמים... באותה שעה בא ענפיאל ה' השר הנכבד... משליחות של הברוך הוא והכני ששים פולסאות של אור והעמידני על רגלי"}}, כאשר המנצח, הוא מנהיג הפרושים בתקופה החדשה, בתיאור ולשון השמורה במשנה יומא ז', ד' ובתפילת מוסף של יום כיפור לתיאור הכוהן הגדול ביום הכיפורים היוצא בשלום מן הקודש, ובכך ייתכן ומרומזת
הכוונה שהחליף את הנבחר - חנוך לשמש את הקב"ה, המתואר כמי ש'קשר כתרים לראשו"
באצבעו בעט שלהבת על כתר שבראשו אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" (סינופסיס, סעיפים 16–17), הוא שהקדוש ברוך שאהבו וחיבבו יותר מכל בני מרומים.
שורה 95:
הנוצרים ראו בספר חנוך נבואה אמיתית, ועד המאה ה-3 לסה"נ נחשב הספר כאחד
מכתבי הקודש, אבל לאחר מכן הופקע מקדושתו ונעשה אחד מהספרים החיצוניים, ונשמר
במלואו רק בכנסייה ובתרגום החבשי.
פתיחת ספר חנוך מובאת באגרת יהודה (פס' יד') שבברית החדשה,
שורה 126:
==לקריאה נוספת==
* [[אברהם כהנא]], '''חנוך א' - מבוא''', ירושלים, תש"ל (עמ' יט-כח).
* [[יהודית צוויק]], "חנוך כדמות איקונית בספרותנו", '''[[דפים למחקר בספרות]]'''
==קישורים חיצוניים==
| |||