איגרת שנה טובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24317715 של Grudjvdyosndbj (שיחה)
קידוד קישורים
שורה 1:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Rosh Hashanah Greeting Cards.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955)]]
[[קובץ:Happynewyearcard.jpg|ממוזער|שמאל|250px|גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית]]
'''איגרת שנה טובה''' (גם: "'''שנה טובה'''" או "'''שנות טובות'''"{{הערה|"המונח "שנות טובות" הוא טעות לשונית. אולם בלהג [[עברית ישראלית|הישראלי]] ובשלטים נכתב: "שנות טובות", והוא אחד השמות השם המקובלים לאיגרות הברכה שהופצו מסוף המאה התשע-עשרה ובמשך המאה העשרים בין יהודים." ([[מוקי צור]] (עורך), '''בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ''', גבעת חביבה: יד יערי – המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר; קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אפעל: יד טבנקין – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ב 2001, עמ' 7.}}) היא [[כרטיס ברכה]] שנהוג לשלוח ערב [[ראש השנה]]. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים").{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] ו[[רמ"א]] סימן תקפ"ב סעיף ט.}} מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי ה[[יהודים]] ב[[הקהילה היהודית|קהילות היהודיות]] בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. ה[[מנהג (יהדות)|מנהג היהודי]] היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, ל[[מסורת (יהדות)|מסורות]] השונות ולקשר עם [[ארץ ישראל]].
 
המנהג החל ב[[ימי הביניים]]. מסוף [[המאה ה-19]], לאחר המצאת [[גלויה|גלויות הדואר]], נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף [[המאה ה-20]] פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות ב[[טלפון]] ולימים במשלוח ברכות ב[[דואר אלקטרוני]] וב[[מסרון|מסרונים]].
 
==היסטוריה==
המנהג של שיגור ברכה כתובה על נייר בימים שלפני ראש השנה, החל ב[[גרמניה]] בשלהי [[ימי הביניים]] ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], כאשר פסקו רבני [[אשכנז]] כי בפרוס חודש [[אלול]] צריך אדם לאחל לחברו ברכה לשנה טובה.{{הערה|[[שלום צבר]], '''מאה שנות כרטיסי "שנה טובה": לתולדותיו של המנהג והתפתחותו האמנותית''', בתוך: [[מוקי צור]] (עורך), '''בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ''', גבעת חביבה: יד יערי – המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר; קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אפעל: יד טבנקין – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ב 2001, עמ' 9–44.}}
 
בהדרגה התפשט המנהג לקהילות [[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] ול[[יהדות ארצות הברית|ארצות הברית]]. המצאת [[בול]] ה[[דואר]] והגלויה המסחרית ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], יחד עם חיקוי מנהגי הקהילות הלא-יהודיות, מיסדו את המנהג העממי, וברבות השנים נפוצה המסורת בכל הקהילות היהודיות בעולם.{{הערה|[[חיים גרוסמן]], חייל וצבא של "שלום וביטחון: דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה לשנה חדשה, '''[[זמנים]]''', 81 (2002–2003), עמ' 42–53.}}
שורה 12:
ב[[היישוב הישן|יישוב היהודי הישן בארץ ישראל]] השתרש המנהג כחלק מתעשיית ה"[[שנור|שְׁנוֹר]]", שניסתה לגייס כספים למחייתה, והשתמשה במראותיה של הארץ הקדושה, בדמויות של [[צדיק]]ים וחזיונות [[תנ"ך|תנ"כיים]] בליווי מילות ברכה לשנה החדשה, כדרך מקובלת להשפיע על לבותיהם של תורמים ו[[נדבן|נדבנים]] פוטנציאליים שאליהם שוגרו הברכות סמוך לערב ראש השנה.
 
חלק מחשיבותו של מנהג ה"שנות הטובות" היא בכך שלא רק יהודים אדוקים בדתם קיימו אותו לאורך הדורות. יתרה מכך, התנועות ה[[חלוציות]] וה[[התיישבות]] בארץ ישראל, על אף מאפיינים רבים של חילוניות והתנערות מהדת, לא רק שלא הביאו לזניחת מסורת זו, אף העצימו את תפוצתה והרחיבו את משמעותה, שלפנים הייתה דתית בעיקרה, ועם ה[[ציונות]], וביתר שאת בסמוך לשנות [[הקמת המדינה|הקמת מדינת ישראל]], התמזגו בה בכפיפה אחת הקשרים וסמלים דתיים, עם סמלים ציונים מובהקים, ברוח התקופה.
 
את השינוי בחזותן וסגנונן של הברכות ניתן לשייך להגעתם של המתיישבים החלוצים לארץ ישראל. שינוי זה התבטא בהיווספותם של מסרים לאומיים של דמות "יהודי חדש" המגן בכוח ה[[חרב]] על אדמתו וביטוי חדש של [[אתוס]] ציוני בארץ לחלוציות, התיישבות וביטחון.
 
במרבית המקרים נשענות גלויות הברכה על סיפורי עבר רחוקים, סיפורים [[מקרא]]יים או היסטוריים יהודיים שהתרחשו לפני מאות רבות של שנים. על כך מתווספים שימוש בגאולה הנוכחית, בעבודה האדמה ופיתוח הארץ המתרחש בזמן הווה.
 
הכרטיסים מהווים הצגה [[אוטופיה|אוטופית]] של מימוש החזון היהודי תנ"כי, הארץ שהובטחה ל[[אברהם]] מוצגת על שפע תנובתה, וה[[יונה]] מהווה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] חוזר.
 
ההשענות על סיפורי הרואיקה יהודיים כמקור השראה מחייב ורצוי, מייצרת רצף היסטורי של אירועים מימי התנ"ך עד לעולם המודרני. מתקופת ה[[חשמונאים]], תקופה בה [[בית המקדש]] היה קיים, תקופת הערגה לארץ של יושבי הניכר, וסיפורו של [[נוח]] והיונה המסמלת את השלום.
 
חלק מהגלויות שהופקו בראשית [[המאה ה-20]] התייחסו ל[[הגירה]] ההמונית ל[[אמריקה]] שהייתה אז בעיצומה – קרוב לשני מיליון יהודים (מרביתם מ[[האימפריה הרוסית]]) [[הגירה לארצות הברית|היגרו לארצות הברית]] בין השנים [[1881]]–[[1924]]. באחת הגלויות כולל הדימוי את [[סמל]]י [[האימפריה הרוסית]] ([[עיט דו-ראשי]]) ו[[הנשר האמריקאי]], המחזיק [[כרזה]] ובה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" ([[תהילים]] [[S:תהלים יז ח|יז ח]]); דמויות יהודים מ[[ארצות הברית]] המקבלים בזרועות פתוחות [[מהגר]]ים יהודים מ[[מזרח אירופה]], לבושים בלבוש אופייני עם מטלטליהם; וקו החוף ה[[אירופה|אירופי]] הנושק כביכול לקו החוף ה[[אמריקה|אמריקאי]], הממחיש את המעבר מעולם תרבותי אחד אל משנהו.
 
===דימויים===
ה[[דימוי]]ים המופיעים בכרטיסים קשורים למנהגי החג: [[ארבעת המינים]] ו[[תקיעת שופר]], או לחזון הציוני: [[תבואה]], כלים לעיבוד האדמה, דמות [[צבר (סלנג)|הצבר]] - החלוץ עם [[כובע טמבל]], ועבודת האדמה ודמות ה[[חייל]] היהודי. [[תפוז]]ים ופירות נוספים וסמלים לתנובת הארץ. או תמונות מארץ ישראל: [[הכותל המערבי]], [[חומות ירושלים]], [[הכנרת]] וחופה של [[תל אביב]].
 
בנוסף, קיימים דימויים [[מקרא]]יים כדוגמת השימוש ב[[יונה]] עם [[זית]] המרמזים לסיפורו של [[נוח]], או הירואיקה יהודית כדוגמת ה[[חשמונאים]] ודמותו של [[יהודה המכבי]]. או סמלים דתיים: [[טלית]], [[ספר תורה]], [[יד (תשמיש מצווה)|יד לקריאה בתורה]].
שורה 35:
{{ש}}
== דוגמאות לאיגרות שנה טובה ==
<gallery>
תמונה:Shanah Tova 1914.jpg|דימויי חיילים בשדה הקרב של [[מלחמת העולם הראשונה]], באיגרת ברכה, אירופה [[תרע"ד]] [[1914]]
תמונה:PikiWiki Israel 299 Jewish new year card 1930 שנה טובה תרצא.jpg |צילום [[הכותל המערבי]] ובצדו צילום של המברך; שילוב התמונה בתבנית קבועה בוצע לפי הזמנה בצלמניות; איגרת שנשלחה מ[[תל אביב]] ל[[ווהלין]]; איגרת ברכה ארץ ישראל [[תרצ"א]] [[1930]]
תמונה:שנה טובה 1.jpg|דימוי של ספר ישן וספר חדש, המבוסס על דברי חכמים, נוצר בסביבות שנת [[ת"ש]] [[1940]]
שורה 42:
תמונה:AlphonseLévy Shofar.jpg|דימוי מאוייר של מתפלל תוקע בשופר, אחת [[מצווה|ממצוות]] החג, באיגרת מאמצע המאה ה-20
תמונה:שנה טובה הקיבוץ הדתי - צד ימין.jpg|צילום של גברים צעירים עטויי טליתות קוראים ב[[ספר תורה]] באיגרת שנה טובה מודפסת של [[הקיבוץ הדתי]] (צד ימין); ארץ ישראל עד [[1948]]
תמונה:שנה טובה הקיבוץ הדתי - צד שמאל.jpg|פסוק ומכתב קצר באיגרת שנה טובה של הקיבוץ הדתי (צד שמאל)
תמונה:Shana Tova Card2.jpg|דימויי [[דבורה (חרק)|דבורה]] [[תפוח]], רמז ל"[[תפוח בדבש]]" שאכילתו היא אחד ממנהגי החג באיגרת קובץ אלקטרוני (2011)
</gallery>
שורה 49:
* [[צבי אילן]], '''[[אתמולים|אתמולים: מחקרים ותגליות בעברה של הארץ]]''', תל אביב: [[הוצאת מודן|מודן]], תשמ"ח 1988.
* [[אליק מישורי]], '''שורו הביטו וראו: איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית''', תל אביב: [[עם עובד]], 2000.
* [[מוקי צור]] (עורך), '''בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ''' (עריכה אמנותית: [[יובל דניאלי]]; עיצוב: עטרה איתן), גבעת חביבה: [[יד יערי]] – המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר; קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון – [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]; אפעל: [[יד טבנקין]] – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ב 2001.
* [[שלום צבר]], 'כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם', '''[[אריאל (כתב עת)|אריאל]]''' 27, 173 (2005), 6–30.
* שלום צבר, 'לשנה טובה', '''[[עת-מול]]''', 146, 6 ,אלול תשנ"ט, 3–6.
* שלום צבר, 'לתולדות מנהג משלוח כרטיסי "שנה טובה" והתפתחותו האמנותית', '''[[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]]''' יט–כ (תשנ"ז–תשנ"ח), 85–110. (גרסה מורחבת: 'מאה שנות כרטיסי "שנה טובה": לתולדותיו של המנהג והתפתחותו האמנותית', בתוך: [[מוקי צור]] (עורך), '''בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ''', תשס"ב 2001, עמ' 9–44.)
 
<div class="mw-content-ltr">
שורה 58:
* Gerard Silvain, 'The world of Jewish postcards,' ''Encyclopaedia Judaica Year Book'' 1988-1989 (1989), 196-232.
</div>
 
* '''מאמרים בנושאים ספציפיים:'''
** חיים גרוסמן, 'חייל וצבא של "שלום וביטחון": דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה לשנה חדשה', '''[[זמנים]]''', 81 (2002–2003), 42–53.
** חיים גרוסמן, '"שנה טובה" מתל אביב: העיר העברית הראשונה באגרות ברכה לשנה החדשה', '''אריאל''' 173 (תשס"ו), 31–39.
** אלן סמית’, 'איחולים מאמונה: גלויות ראש השנה של יהדות ארצות הברית בראשית המאה העשרים', '''מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי''' כז (תשע"א), 155–181.
 
* '''אלבומים, אוספים וקטלוגים של תערוכות:'''
** '''שנות טובות: תולדותיהן של איגרות ברכה לשנה החדשה''': תערוכה; אוצרת: עינבר דרור לקס; קטלוג; עיצוב והפקה: סטודיו אנזלביץ; טקסטים: חיים גרוסמן, עינבר דרוס לקס, חיפה: מוזיאון העיר חיפה, 2011.
** אליק מישורי (עורך), '''ישראליות חזותית: תערוכה במסגרת הכנס השנתי ה-23 של האגודה ללימודי ישראל''', רעננה: [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2007.
** [[דוד טרטקובר]], '''שנה טובה: 101 כרטיסי ברכה לשנה החדשה''', ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1978. (צילומים של כרטיסי ברכה שהודפסו החל מסוף המאה ה-19 וכלה בפרוס שנת השלושים למדינה)
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 76 ⟵ 74:
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/rosh_hashana/index.asp?WT.mc_id=wiki לרגל השנה החדשה - מאוספי יד ושם], אתר [http://www.yadvashem.org/hp_he.htm יד ושם].
* [http://hayooyamim.host22.com/Zorach/michtavim/Zorach-Shana-Tova.html כרטיסי שנה טובה מאישים מהעבר בישראל], אתר "היו ימים".
* חיים גרוסמן, [http://www.e-mago.co.il/Editor/art-1237.htm שנה טובה עם הרבה - זהבים ונוצצים], באתר [http://www.e-mago.co.il e-mago], {{כ}}12 בספטמבר 2006
* {{ynet|נדב מן|שנות טובות מארץ ישראל|3306334|22 בספטמבר 2006}}
* {{ynet|עמוס פרידלין|גלויה מהגלות: שנה טובה בקרטון|3951532|8 בספטמבר 2010}}
שורה 83 ⟵ 81:
* [http://www.orianit.edu-negev.gov.il/irisshap/sites/homepage/rosh/kartisey.htm פרויקט שנה טובה], באתר "אוריינית"
* {{ארכיון צה"ל|אגרות ברכה מאוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות|TheJewishFighters/greetings}}
* [http://www.imj.org.il/exhibitions/presentation/he/exhibit/?id=1060&term=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AAאיגרות כל שנה וברכותיה: 100 שנות איגרות "שנה טובה"]. תערוכה ב[[מוזיאון ישראל]]. אוגוסט 2015
* {{הארץ|עופר אדרת| בואו נדבר גלויות {{!}} מה מלמדות ה"שנות טובות" על ההיסטוריה היהודית|1.2711670|20 באוגוסט 2015}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/RoshHashana/MaVeich/ משלוח כרטיסי ברכה - מקור המנהג], באתר [[משרד החינוך]]