לאוריסילבה – הבדלי גרסאות

יערות הלאוריסילבה מכילים עצים קשיםבעלי (Hardwood)עלים רחבים ו[[ירוק -עד|ירוקי -עד]], המגיעים לגובה של עד 40 מטרים. רבים מ[[מין (טקסונומיה)|מיני]] ה[[צומח|צמחים]] הגדלים ביערות אלו [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] לאיים אלו, והם נותנים מחסה ל[[ביוטה (אקולוגיה)|ביוטה]] (מכלול אוכלוסיות הצמחים ו[[בעלי חיים|בעלי החיים]]; Biota) עשירה של צמחי שכבה תחתונהתת-היער (צמחים נמוכים הגדלים "בצילם" של צמחיית השכבה העליונה, Understory), של [[חסרי חוליות]], של [[עופות]] ושל [[עטלפים]], כולל מספר מינים אנדמיים. בעבר, יערות הלאוריסילבה כיסו חלק נרחב מהאיים האזוריים ומאיי מדיירה, ואף חלק מהאיים הקנארייםהקנריים המערביים, אולם היקף היערות הצטמטםהצטמצם משמעותית כתוצאה מכריתתם, שנועדה לפינוי מקום ל[[חקלאות]] ול[[מרעה]], וכן כתוצאה מחדירתם של [[מין אקזוטי|מינים אקזוטיים]] (מינים שהגיעו לסביבה שאינם שייכים אליה באופן טבעי, והועברו אליה במתכוון או בשוגג בשל פעילות אנושית). באופן זה, באמצע [[המאה ה-20]] נכרתו כעשרה אחוזים משטח היערות במדיירה, אולם בעקבות פעולות השימור הם משתקמים לאטם.

יערות הלאוריסילבה של מקרונזיה הם שרידים של סוג צמחייה שבעבר (לפני 15 - 40 מיליוני שנים) כיסה חלקים נרחבים ב[[אגן הים התיכון]] ובדרום [[אירופה]] כאשר ה[[אקלים]] באזור היה [[לחות|לח]]גשום יותר. בשל תהליך התייבשותו (היחסית) של אגן הים התיכון במהלך תקופת ה[[פליוקן]], יערות הלאורלהלאוריסילבה נסוגו בהדרגה, כשאת מקומם תפסו צמחים [[סקלרופיל]]ים בעלי עמידות גבוהה יותר ל[[בצורת|בצורות]]. מרבית יערות הלאוריסילבה שעוד נותרו לאחר תהליך הנסיגה נעלמו לפני כ-10,000 שנים לערך בסוף עידן ה[[פליסטוקן]], כאשר אגן הים התיכון הפך לחם ויבש יותר. עם זאת, שאריות מצמחיית יערות הלאורלהלאוריסילבה מחזיקות מעמד בהרים בדרום [[ספרד]], בצפון - מרכז [[פורטוגל]] ובצפונה של [[מרוקו]]. מיקומם של האיים המקרונזיים בצפון האוקיינוס האטלנטי מיתן את השפעות התנודות האקלימיות, ושמר על האקלים המתון והלחוהגשום שאפשר ושמאפשר את קיומם של היערות עד היום.

יערות הלאוריסילבה במדיירה הוכרזו כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] ב-[[1999]]. הסיבות שהביאו להכרתו כאתר מורשת עולמית הן היותו שריד לסוג של יערות ושל [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שהיה נפוץ בעבר אולם כמעט נעלם, וכן ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] העצום ביחס לשטחו: כ-66 מיני צמחים [[וסקולאריים]] אנדמיים ליערות הלאוריסילבה במדיירה, וכן כמה מיני בעלי חיים אנדמיים כמו ''[[Columba trocaz]]'' (יונה שאוכלת את פירות העצים ביער) ולטאת ה-''[[Lacerta dugesii]]''. חשיבות השימור של יערות הלאוריסילבה רבה עוד יותר בשל הכמות הגדולה של המינים הנמצאים ב[[סכנת הכחדה]] החיים בשטחם.

{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Laurisilva|תצוגה=לאוריסילבה}}