מרגוט קלאוזנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית:במאי לתבנית:אישיות משחק (תג) |
הרחבה, הוספת מקורות |
||
שורה 2:
[[קובץ:מרגוט-קלאוזנר.png|שמאל|ממוזער|250px|מרגוט קלאוזנר]]
[[קובץ:Memorial plaque to Margot Klausner in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] על ביתה של מרגוט קלאוזנר בשדרות בן-גוריון 2 בתל אביב]]
'''מַרְגוֹט קלאוזנר''' ('''Margot Klausner''';{{כ}} [[2 בנובמבר]] [[1905]] – [[12 בנובמבר]] [[1975]]
==ביוגרפיה==
קלאוזנר נולדה ב[[ברלין]] לדורה ויוליוס קלאוזנר. בצעירותה הייתה פעילה ב[[חוג ידידי הבימה]] בברלין. ב-[[1926]] [[העלייה הרביעית|עלתה לארץ ישראל]], וב-[[1928]] העלתה ארצה את תיאטרון [[הבימה]]. בשנים 1932 עד 1936 שימשה כמנהלת האדמיניסטרטיבית של התיאטרון{{הערה|{{הארץ|איתן בלום|התפקיד של הבימה|1.4236882|10 ביולי 2017}}}}.
בעלה הראשון היה [[יעקב רוזנר]]. לאחר שנים ספורות מרגוט התגרשה ממנו והתחתנה עם [[יהושע ברנדשטטר]]
בשנת [[1933]] הקימו בני הזוג את "אורים", חברת להפקת סרטים. באותה שנה הפיקו את סרטם הראשון "[[לחיים חדשים]]" (The Land of Promise), בשיתוף קרן היסוד. הבמאי והעורך היה [[יהודה להמן]]. זהו הסרט המדבר הראשון שהופק בארץ ישראל. הסרט זכה בפרס ב[[פסטיבל הסרטים בוונציה]] ב-1935. הפקות נוספות של חברת "אורים" היו "עבודה" (1935), "[[אדמה (סרט)|אדמה]]" (1947), ו"[[קללה לברכה]]" (1950) בבימויו של [[הלמר לרסקי]].
שורה 13:
היא הייתה בעלת חברת "מועדים" ל[[מחזה|מחזות]] מקוריים שהביאה לבמת התיאטרון הישראלי את המחזה "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]". היא ייסדה את האגודה הישראלית לפאראפסיכולוגיה והייתה מחלוצי תרבות העידן החדש בישראל. "ובראש ובראשונה את תחום התקשורת והתקשורים עם המתים, ה[[ספיריטואליזם]]"{{הערה| מתוך [https://no666.wordpress.com/2006/04/26/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%98-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C/ "בעלת האוב: מרגוט קלאוזנר האם הגדולה של עולם התקשורת והניו איג' בישראל", מאת [[אלי אשד]]] מאמר משנת 2006}}.
קלאוזנר הייתה מראשי תנועת הידידות [[יחסי ברית המועצות-ישראל|ישראל-ברית המועצות]] שפעלה בישראל ב[[שנות השישים]], אשר פעלה לקירוב [[יהודי ברית המועצות]] ו[[עלייה לישראל|העלתם לישראל]]{{הערה|{{חרות||מרגוט קלאוזנר להגנת רוסיה: "השפה העברית לא הוחרמה"|1964/02/03|00407}}}}.
מרגוט קלאוזנר נפטרה מהתקף לב בביתה בהרצליה{{הערה|{{מעריב||מרגוט קלאוזנר מתה מהתקף־לב|1975/11/13|01512}}}}.▼
==חיים אישיים==
קלאוזנר הייתה נשואה פעמיים. בעלה הראשון היה [[יעקב רוזנר]]. בתם היא ד"ר מרים שפילמן אשר הקימה את השירות הפסיכולוגי החינוכי בהרצליה. בעלה השני היה [[יהושע ברנדשטטר]]. בנם הוא [[עמוס מוקדי]].
▲מרגוט קלאוזנר נפטרה מהתקף לב בביתה בהרצליה.
==ספריה==
שורה 23:
* "מקורות הדרמה"
* "יומן הבימה"- על ראשית דרכה של הבימה.
* "סופת סיון"- על פרשת [[רצח ארלוזורוב]]{{הערה|{{הארץ|שלמה נקדימון|אז מי רצח את ארלוזורוב? ולמה?|1.2059533|2 ביולי 2013}}}}.
* "סאפו מלסבוס"
* "גלגול נשמות וסיפורים אחרים"
* "נשמות ערטיליאיות"
* "תעשיית החלומות"
==פילמוגרפיה==
בין הסרטים שהפיקה או הייתה שותפה בהפקתם היו:
* "[[לחיים חדשים]]" (The Land of Promise), במאי ועורך היה [[יהודה להמן]] 1935
* "עבודה" (1935)
* "[[אדמה (סרט)|אדמה]]" (1947)
* "[[קללה לברכה]]" (1950) בבימויו של [[הלמר לרסקי]].
* "נירים" (1967) - סרט תיעודי כל קיבוץ [[נירים]] ו[[קרב נירים]]{{הערה|{{על המשמר||עם הענקת הפרס לםרט "נירים"|1967/04/09|00309}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
| |||