אריק הובסבאום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanelb (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: הוספת מאמר של אסף מלאך
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 20:
ה[[המרד ההונגרי|פלישה הסובייטית להונגריה]] ב-[[1956]] סימנה את קיצה של "קבוצת ההיסטוריונים של המפלגה הקומוניסטית" והניעה את מרבית חבריה לעזוב את המפלגה הקומוניסטית הבריטית. הובסבאום היה יוצא דופן בקרב חבריו, בכך שנותר במפלגה. והרחיק לכת כל כך עד כדי שסינגר על הפלישה הסובייטית להונגריה. הוא כתב ב"דיילי וורקר" בשלהי 1956 וגרס "בעודי נוכח לדעת בלב כבד את מה שהתרחש בהונגריה, עלינו גם לומר בהגינות כי אנו סבורים שעל [[ברית המועצות]] להסיג את כוחותיה מהארץ מוקדם ככל האפשר".{{הערה|דיילי וורקר, 9 בנובמבר 1956}}
 
מאוחר יותר החל לתמוך בסיעה ה"[[אירו-קומוניזם|אירוקומוניסטית]]" ב-CPGB. במאמרו: "צעד הקדימה של העובדים נבלם", שהתפרסם במקור ב[[כתב עת|כתב העת]] "מרקסיזם היום" בספטמבר 1978, הוא טען ש[[מעמד הפועלים]] איבד באופן בלתי נמנע את תפקידו המרכזי בחברה, וכי מפלגות השמאל לא מסוגלות יותר לפנות למעמד זה גרידא; נקודת ראות שנויה במחלוקת בעידן של לוחמנות איגודי עובדים. הובסבאום תמך בטרנספורמציה שחלה אצל [[ניל קינוק]] מ[[מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הלייבור הבריטית]] מאז שנת [[1983]]. עד לסגירת כתב העת ב-[[1991]], הוא המשיך לתרום ל"מרקסיזם היום".
 
הובסבאום משך אליו ביקורת רבה בשל תמיכתו בקומוניזם. לפי [[רוברט קונקווסט]], בראיון עם מבקר התרבות ה[[קנדה|קנדי]] [[מייקל איגנטיף]] בראיון טלוויזיוני ב-[[1994]], נשאל הובסבאום, אם מותם של עשרים מיליון היה מוצדק, אם ה[[אוטופיה]] הקומוניסטית כביכול, הייתה נוצרת כתוצאה מכך, והוא ענה באמירת "כן".