טירת דבלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 14:
במהלך [[מלחמת העצמאות האירית]] הייתה טירת דבלין מרכז העצבים של הבריטים במאמציהם לדכא את המרידה האירית. במהלך המאבק, מנהיג ה[[IRA]] [[מייקל קולינס]] גייס בלש מ[[משטרת המטרופולין של דבלין]], שעבד בטירה, כסוכן של המחתרת האירית. באמצעותו הצליח קולינס לחדור לתיקים של סוכני המודיעין של בריטניה באירלנד, ובכך לחשוף אותם ולנטרל את תועלתם.
 
הטירה הפסיקה לשמש למטרות ממשלתיות של בריטניה עם הקמתה של [[מדינת אירלנד החופשית]] ב-[[1922]]. הטירה שימשה מספר שנים כבית הזמני של מוסדת המשפט האירים. לאחר שבתי המשפט עברו ממנה, שימשה הטירה למטרת טקסיות. [[איימון דה ואלירה]], בתוקף תפקידו כנשיא המועצה המבצעת של אירלנד, קיבל, בשמו של המלך [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]] כתבי מינוי של [[שגריר]]ים בשנות ה-30 של המאה העשרים. בשנת [[1938]] מונה [[דאגלס הייד]] לתפקיד נשיאה הראשון של מדינת [[אירלנד]] החדשה בטקס רשמי בטירה זו. טקסים מינוי אלה חזרו על עצמם במינוים הבאים של נשיאי אירלנד בשנים: [[1945]], [[1952]], [[1959]], [[1966]], [[1973]], [[1974]], [[1976]], [[1983]], [[1990]], ו-[[1997]]. הלווייתו הממלכתית של אמון דה ואלירה נערכה בטירה בשנת [[1975]].
 
[[קובץ:Castletower.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מחצר הטירה על אחד ממגדליה, משמאל למגדל נמצאת הכנסייה המלכותית]]