יגיל הנקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12:
כחלק מ"האסטרטגיה הלאומית" הראשונה, חתר ראש ממשלת ישראל [[דוד בן גוריון]] לשיתוף פעולה עם [[צרפת]] ו[[בריטניה]] ב[[מבצע קדש]] וציין כי בעת ששימש שר ביטחון שני העקרונות שהנחו אותו הסתמכות עצמית על כוחו של צה"ל ושמירה, ככל האפשר, על יחסים תקינים עם המעצמות. כך גם פעל בן גוריון בשנות ה-50 ליצירת בריתות של "שיתוף פעולה" (במובחן מהסכם כתוב) עם מדינות רבות בהן מדינות מוסלמיות ואפריקאיות, ואף עם גורמים לא מדינתיים שנאבקו במדינות ערב (כך למשל סייעה ישראל למורדים בתימן באספקת נשק, כאשר אלו נאבקו במצריים שהייתה אויבת של ישראל, וכך בשנת 1966 סייעה ישראל למבצע צבאי שביצעו הכורדים (אותו תכנן וניהל [[צורי שגיא]]) בו חיסלו הכורדים חטיבה עיראקית). במקביל ההחלטה על פתיחת [[מלחמת ששת הימים]] ללא כל בת ברית, משקפת את הרכיב הנוסף באסטרטגיה הלאומית - הסתמכות עצמית על כוחו של צה"ל{{הערה|שם=הנקין}}.
 
מאידך החלטת ממשלת ישראל בפרוץ [[מלחמת יום כיפור]] להימנע מהנחתת "מכה ראשונה" על כוחות סוריה ומצריים (למרות שזו הייתה מצילה חיי חיילי צה"ל רבים) שנבעה גם מחשש להיתפס בעיני ארצות הברית כ"תוקפן", משקפת את תחילת המעבר ל"אסטרטגיה הלאומית" השנייה, כאשר זו משקפת שאיפה ל"חסות" של מעצמה. המגעים להסכמי שלום שהחלו לאחר מכן כללו מרכיבים של כוחות זרים שתפקידם יהיה להגן על ישראל, ושיקפו את השלמת המערב ל"אסטרטגיה הלאומית" השנייה שהתבססה על הסתכמות על גורמים זרים כאמצעי להבטחת בטחונה של ישראל ואמונה שהסכם שלום עם ארצות ערב יובל "ליצור" מציאות חדשה ולא רק "לתאר" את המצב שהושג בפועל כבר קודם לכן.{{הערה|שם=הנקין}}.
 
==ספריו==