אנדלוסיה – הבדלי גרסאות

=== הערבים המוסלמים ===

הפלישה ה[[בית אומיה|אומית]] לחצי האי האיברי בשנת [[711]]-–[[718]] סימנה את קריסתו של השלטון הוויזיגותי. ה[[תרבות]] האנדלוסית הושפעה רבות בחמש מאות שנות השלטון ה[[ערבי]]. קורדובה הפכה לעיר הגדולה והעשירה ב[[מערב אירופה]], ואחת הערים הגדולות בעולם. ה[[מוסלמים]] הקימו [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] באנדלוסיה, והפכו את אל-אנדלוס להצלחה הגדולה ביותר מבין כל ה[[עם|עמים]] שכבשו. במהלך אותה התקופה המלומדים ה[[יהודי]]ם והמוסלמים מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות ה[[אסטרונומיה]], ה[[רפואה]], ה[[פילוסופיה]] וה[[מתמטיקה]] המערבית. עם נפילתה של [[סביליה]] ב-1248 עבר רוב שטח אנדלוסיה לשליטת [[ממלכת קסטיליה]], ורק [[אמירות גרנדה]] נותרה בשליטה ערבית, עד שגם היא נכבשה ב-1492 בידי המלכים הקתולים, [[פרננדו השני, מלך אראגון|פרדיננד]] ו[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה]]. האוכלוסייה הדוברת [[ערבית]] הגדולה ביותר הייתה באנדלוסיה, שגם קיבלה מוסלמים מאזורים אחרים שגורשו דרומה בגלל ה[[רקונקיסטה]].

אנדלוסיה ידועה ב[[אדריכלות אנדלוסית]] שהושפעה מכור ההיתוך שהיוותה עבור מלומדים ואומנים שהתנקזו אליה מכל קצוות ה'חליפות האיסלמית' ובכך ניתן היה להבחין בסגנון שהושפע מהתרבות האיסלאמית והתרבויות של עמי המוצא של תושביה החדשים . כמו ה[[אלהמברה]] ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], ה[[הקתדרלה של קורדובה|מזקיטה]] בקורדובה, טור דל אורו ומגדל ה[[חירלדה]] בסביליה. סוגי ארכיטקטורות אחרות באנדלוסיה כוללות את הארכיטקטורה ה[[מוזערבית]], כמו האלסאזר בסביליה, והאלקזבה ב[[מלאגה]].

לאחר גילוי אמריקה שימשה אנדלוסיה כשער ל[[אמריקה הלטינית|טריטוריות הספרדיות באמריקה]]. הקשר, המלכותי-שלטוני והמסחרי, התקיים אך ורק דרך נמלי אנדלוסיה. המונופול הזה הביא לפריחה של אנדלוסיה שהפכה לאזור המשפיע והעשיר בספרד. פריחה זו, "תור הזהב", נמשכה כמאתיים שנה.

* [[מחוז אלמריה]] (Almería) במזרח אנדלוסיה על חוף הים התיכון. בשנת 2002 נמנו באלמריה 546,499 תושבים והערים הגדולות במחוז הן הבירה [[אלמריה]] (173,338 תושבים), אחידו (57,063 תושבים) ורוקווטס דה מר (50,954 תושבים).

* [[מחוז קדיס]] (Cádiz) בדרום אנדלוסיה, באזור הנקודה הכי דרומית של חצי האי האיברי. ערים חשובות: [[קדיס (עיר)|קדיס]], [[חרס דה לה פרונטרה]], [[סן פרננדו (ספרד)|סן פרננדו]].

* [[מחוז קורדובה]] (Córdoba) בצפון-מרכז אנדלוסיה, שבירתו היא [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]].

* [[מחוז גרנדה]] (Granada) מערבית לאלמריה במזרח אנדלוסיה. בשנת 2002 נמנו בגרנדה 818,959 תושבים והערים הגדולות במחוז הן הבירה [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] (240,522 תושבים), [[מוטריל]] (51,928 תושבים) ואלמוניקר (22,030 תושבים).

* [[מחוז חאאן]] (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה מזרחית לקורדובה.

* [[מחוז מאלגה]] (Málaga) בדרום אנדלוסיה על חופה הדרומי של ספרד. בשנת 2002 נמנו במאלגה 1,330,010 תושבים והערים הגדולות במחוז הן הבירה [[מאלגה]] (535,686 תושבים), [[מרבייה]] (115,871 תושבים), ולז-מלאגה (57,457 תושבים), פואנגירולה (53,270 תושבים), מיחאס (47,565 תושבים), טורמולינוס (46,683 תושבים), אסטפונה (46,342 תושבים) ו[[אנטקרה]] (41,197 תושבים).

התרבות האנדלוסית ידועה בריקוד ה[[פלמנקו]], שהיא המקור לו, וכן ב[[מלחמת שוורים|מלחמות השוורים]] שלה. המטבח האנדלוסי ידוע בדגיו, בקינוחיו ובמיוחד בדובדבנים שלו.

כמו כן אנדלוסיה ידועה מאוד גם ב[[מוזיקה אנדלוסית קלאסית|מוזיקה]] שלה.