אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
←פירושו לתורה: replaced: ע"פ ← על פי |
||
שורה 89:
שתי מערכות פירושים לחמשת חומשי תורה. אחת מכונה 'הפירוש הארוך', והשנייה 'הפירוש הקצר'{{הערה|1=רוב הדפוסים בימינו מכילים את 'הפירוש הארוך' בלבד, ניתן למצוא את 'הפירוש הקצר', לצידו של 'הארוך', במהדורות כמו: 'מקור חיים' ו'מחוקקי יהודה'.}}, וזאת בשל היותם של '[[דיבור מתחיל|דיבורי המתחיל]]' בפירוש המכונה 'ארוך' ארוכים יותר, בדרך כלל, מאלה של הפירוש המכונה 'קצר'. הפירושים לפסוקים פעמים רבות דומים מאוד בין שתי מערכות הפירושים, אך לעיתים גם חלוקים.
כאמור, ר' אברהם מגדיר בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. חז"ל הבינו שישנם ארבעה רבדים מקבילים בפירוש פסוקי התורה: פשט, דרש, רמז וסוד. פרשנים רבים בני התקופה בללו בפירושיהם את רבדים אלו יחד. לעומתם, ר' אברהם שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו - לאורך פירושו לתורה מתעמת עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא '''הפשט''' של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא '''הפשט האמיתי''' של הפסוק. למרות זאת, קיבל ר' אברהם שהלכה למעשה נעשית
את פירושו לתורה, כתב ר' אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, כמו שניתן לראות בהרחבה בפרק הבא. הרבה '[[דיבור מתחיל|דיבורי המתחיל]]' מכילים מילים בודדות ואף, לפעמים, מילה אחת. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב ר' אברהם אפילו מספר דפים רק על '[[דיבור מתחיל]]' אחד{{הערה|לדוגמה: בנושא עשרת הדיברות בתחילת שמות כ', או על המילים 'אהיה אשר אהיה' (בעניין שמותיו של הא-ל) בשמות ג', י"ד.}}. בנוסף ללשון הפיוטית והתמציתית, ביטא ר' אברהם את כשרונו בשירה בפירושו לתורה גם בדרך נוספת. בחלק מן הפרשות פתח ר' אברהם בכמה שורות של שירה, לדוגמה, את פרשת [[בשלח]], פתח:
| |||