דודו ברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 24:
 
== ביוגרפיה ==
ברק נולד וגדל בשכונת [[רחביה]], [[ירושלים]]. בילדותו השתייך למקהלת "פינת הילד" של [[קול ישראל]]. בנעוריו עבר עם משפחתו ל[[חולון]]. בשירותו הצבאי היה קריין ועורך מוזיקלי ב[[גלי צה"ל]]. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA{{הבהרה|?}} ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], [[ניו- יורק]]. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] [[ספרות עברית]], [[פולקלור יהודי]], [[אמנות]] ו[[חינוך]]. בשנת [[1970]] החל את דרכו כעורך מוזיקלי ב"גל הקל" של קול ישראל, שהיה לימים ל"[[רשת ג']]". בשנת [[2004]], לאחר 35 שנה, פרש מקול ישראל.
 
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת [[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שכתב לזמרת [[אילנית]], ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] ובהם: "ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"[[פרחים בקנה]]" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך [[ערוץ 2]]. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים [[שייקה פייקוב]], [[נורית הירש]], [[נחום היימן]], [[אפי נצר]] ו[[מוני אמריליו]]. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי [[ארץ ישראל]] שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת [[2004]] הוציא תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע [[רונית אופיר]]. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שאותם [[הקדשה (יצירה)|הקדיש]] לחבריו שנפלו ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]].