ערבית מרוקאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 31.210.180.183 (שיחה) לעריכה האחרונה של שמזן
שינוי המינוח מ"ניב" ל"להג" כמקובל בספרות המחקרית.
שורה 1:
'''ערבית מרוקאית''', או '''מרוקאית''' (ב[[ערבית]]: '''الـمغربيّة'''; ב[[תעתיק]] חופשי: אל-מוגרביה; ידועה גם בשם '''دّارجة'''; דאריג'ה) היא קבוצת [[ניב (סיווג שפה)|ניביםלהגים]] של השפה ה[[ערבית]] המדוברת ב[[מרוקו]] ובאזורים הסמוכים לה ב[[צפון אפריקה]]. כ-30 מיליון איש דוברים ערבית מרוקאית.
 
הערבית המרוקאית היא אחת השפות שהתפתחו מן הניביםהלהגים הערביים שדוברו ב[[חצי האי ערב]], והתפשטו במאות ה-7 וה-8 עם [[האימפריה המוסלמית|הכיבושים הערביים-מוסלמיים]] ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]]. הניבהלהג הערבי-מרוקאי הוא אחד הניביםהלהגים "המערביים" של ערבית (הניביםהלהגים של צפון אפריקה). הוא רחוק מרחק רב מ[[ערבית|ערבית ספרותית]] או מניביםמלהגים ערביים "מזרחיים" ([[ערבית מצרית|מצרית]], [[ערבית סורית|סורית]], [[ערבית עיראקית|עיראקית]] וכדומה). הערבית-המרוקאית מושפעת במידה רבה מ[[שפות ברבריות|השפות הברבריות]] המדוברות בצפון אפריקה.
 
ה[[פונולוגיה]] של הערבית המרוקאית יוצאת דופן, ומכונה פונולוגיית "צרורות". כלומר יש בה רצפים של [[עיצור]]ים ללא [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] ביניהם. התכונה הזאת משותפת לערבית המרוקאית ולניביםוללהגים ה[[ברברית|ברבריים]] של צפון אפריקה. בין מבני ה[[הברה]] של המרוקאית קיים המבנה עיצור-עיצור-תנועה-עיצור (CCVC), מבנה שקיים גם בשפות אחרות, אולם בצורה מוגבלת הרבה יותר מאשר במרוקאית.
 
כמו בכל הקהילות בעולם הערבי, גם הקהילה הדוברת ערבית מרוקאית מתאפיינת ב[[דיגלוסיה]]. הקהילה הלשונית משתמשת בשתי צורות לשוניות נבדלות, הערבית המדוברת ו[[ערבית|הערבית הספרותית]], בנסיבות שונות. השפה המדוברת, שפת היום-יום, נתפסת בדרך כלל כנמוכה, והספרותית כגבוהה. עבור הדוברים הילידיים השפה המדוברת היא [[שפת אם|שפת-האם]], בעוד הספרותית נרכשת בעיקר ב[[בית ספר]]. שתי השפות מושפעות זו מזו באופנים שונים. במרוקו נפוץ מאוד השימוש בשפה ה[[צרפתית]], כך שרוב המרוקאים הם רב-לשוניים.