רוסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 85:
 
בספטמבר 2015, [[מעורבות רוסית במלחמת האזרחים בסוריה|התערבה רוסיה בנעשה במלחמת האזרחים בסוריה]], כששלחה כוחות צבאיים, אשר סייעו ל[[נשיא סוריה]], [[בשאר אסד]] – ב[[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמתו במתנגדים לשלטונו]]. סיוע זה הביא להדרדרות מתמשכת של רוסיה ביחסיה עם [[מדינות המערב]].
 
בשני העשורים הראשונים של המילניום, הצליח פוטין לחזק בהדרגה את הדומיננטיות שלו בשלטון, ואת תדמיתו כשליט הרלוונטי היחיד ברוסיה, תוך נטרול אפקטיביות מצד ה[[אופוזיציה]]. פוטין נהנה בתקופה זו באופן עקבי למדי מתמיכה ציבורית רחבה, אולם נקודת שפל יחסית בתדמיתו הציבורית הגיעה בשנת 2019 כאשר מספר מחאות ציבוריות התמזגו יחד באופן שערער את לגיטימיות השלטון שלו באופן חריג. המחאות השונות נגעו במגוון נושאים, ביניהם העלאת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]], קיצוץ בשירותי ה[[רווחה]] הציבוריים, חוסר יכולת לטפל במפגעי [[אשפה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.7949383|הכותב=|כותרת=החיים בזבל: האויבים הגדולים ביותר של שלטון פוטין|אתר=[[בלומברג (חברת חדשות)]] דרך [[דה מרקר]]|תאריך=}}</ref> וטענות לאוזלת יד הממשלה מול תופעת של [[אלימות נגד נשים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5556867,00.html|הכותב=|כותרת="לא רציתי למות". מחאת נשים ברוסיה|אתר=Ynet|תאריך=}}</ref> - אלו הצטרפו ל[[המחאות ברוסיה (2017-2018)|גל מחאות מוקדם יותר]] בארגון האופוזיציה, שהחל לצבור תאוצה בשנים 2018-2017 תוך טענות ל[[שחיתות שלטונית]] בדרגים הגבוהים. באוגוסט 2019 [[מעצר|נעצרו]] כ-600 אזרחי רוסיה שהשתתפו במחאה למען [[בחירות]] חופשיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3251098|הכותב=|כותרת=ההפגנות נמשכות: 600 עצורים במחאת האופוזיציה במוסקבה|אתר=וואלה!|תאריך=}}</ref>.
 
== פוליטיקה ==
שורה 118 ⟵ 120:
 
=== התפרקות ברית המועצות ===
[[קובץ:Russian_economy_since_fall_of_Soveit_UnionRussian economy since fall of Soveit Union.PNG|ממוזער|300px|גרף המציג את השינוי בתוצר הכללי ברוסיה - כפונקציה של השנים, קודם פירוקה של ברית המועצות - ואחריה.{{ש}}{{ש}}בתקופה של לפני ואחרי הפירוק, אשר התרחש בשנת 1999 ('''מצוין בגרף בקו שחור אנכי מודגש'''), משלו ברוסיה שלושה נשיאים: [[בוריס ילצין]], [[ולדימיר פוטין]] ו[[דמיטרי מדבדב]].{{ש}}{{ש}}על פי הגרף, ניתן לראות כי:{{ש}}{{ש}}* בתקופת שלטונו של ילצין ('''מסומנת בצבע ירקרק'''), טרם הפירוק, פחת התוצר הכללי הלאומי, בעוד שלאחריו - הוא החל לעלות.{{ש}}* בתקופת שלטונם של פוטין ('''צבע אדמדם''') ומדבדב ('''צבע ירקרק'''){{ש}}(למעט פיחות אחד, בתקופת שלטונו של מדבדב) -{{ש}}נסק התוצר הכללי הלאומי במידה דרמטית;{{ש}}זוהי עדות לשיפור הדרמטי במצבה הכלכלי של רוסיה.]]
 
על פי [[מדד הפיתוח האנושי]], נחשבה רוסיה עד 1991 מדינה בעלת מדד פיתוח אנושי גבוה (מעל 0.8){{הבהרה|מהי משמעות מספר זה?}}, אך בשנים הראשונות שלאחר התפרקות ברית המועצות נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות [[הגוש הקומוניסטי]] לשעבר) לקיים [[כלכלת שוק]] וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991, הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה"{{מקור}}, עם נפילה חדה ב[[תמ"ג]], [[גרעון תקציבי]] עצום, [[רזרבת מטבע חוץ|רזרבות מט"ח]] אפסיות ו[[אינפלציה]] משתוללת. על הסיבות לכך נמנו: [[תחרות כלכלית|התעשייה הבלתי תחרותית]], אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי{{הבהרה|מדוע?}}, היעדר תשתית עסקית חלופית ל[[ממשל ריכוזי|שלטון הכלכלי הריכוזי]] {{אנ|Centralized government}} שהתפרק והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. בעקבות היווצרות משבר כלכלי חמור זה, ניתנה ברוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות חשיבות עליונה להסרת כל החסמים, אשר עשויים היו לעכב או אף למנוע התפתחות כלכלית עתידית, דוגמת התערבות ממשלתית. כמו כן, הוחלט לתת חופש מוחלט להתנהלות המשק הרוסי תוך כינון כלכלת שוק הוגנת (דוגמת הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים), כפי שזו נהגתה על ידי אבי תורת ה[[קפיטליזם]], [[אדם סמית]]. כמו כן, נעשו מאמצים לשלב את רוסיה מחדש בכלכלה העולמית, ולערוך בה שינויים כלכליים מבניים. דוגמה לכך היא הסדרת התנהלותם הכלכלית של גופים, אשר ריכזו בידיהם כוח כלכלי רב, דוגמת ה[[אוליגרכים רוסים|אוליגרכים הרוסיים]].
שורה 125 ⟵ 127:
 
=== השיקום וההתעצמות הכלכלית ===
[[קובץ:Russian_incomeRussian income.jpg|ממוזער|300px|הגידול בשכר הראלי הנומינלי ב[[אירו]],{{ש}}בין השנים 2000–2007]]
 
ההתאוששות הכלכלית של רוסיה החלה בשנת 2000, עם עלייתו של [[ולדימיר פוטין]] לשלטון. פוטין צמצם את ההוצאות הממשלתיות, והשכיל להפחית את ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]], תהליך הנמשך גם בשנת 2007. כמו כן, הפחית פוטין את המיסוי על ההכנסה ליחידים, מ-{{הבהרה|כמה אחוזים היו קודם להפחתה זו?}} - ל-13% מרווחיהם ([[הכנסה רוחבית]]), ולחברות - מ-{{הבהרה|כמה אחוזים היו קודם להפחתה זו?}} - ל-24% מרווחיהן. תהליך הפחתת המיסוי תרם לגידול במספר היוזמות העסקיות והשקעות החוץ ברוסיה.
שורה 147 ⟵ 149:
 
=== קשיים ===
[[קובץ:Graduates_in_tertiary_educationGraduates in tertiary education-thousands.jpg|ממוזער|250px|מספר הבוגרים בשנה, במוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה. מספר זה הוא הגבוה ביותר באירופה.]]
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג). היות שהכלכלה מנוהלת ברובה על ידי [[מונופול]]ים ענקיים, ניסו הבנק האירופאי ו[[הבנק העולמי]] ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי{{מקור}}. לאחרונה, כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה ל[[ארגון הסחר העולמי]], חתמה רוסיה הסכם עם ארצות הברית, במטרה להעניק [[מרחב השתתפות (בנקאות)|מרחב השתתפות]] חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה{{מקור}}.
 
שורה 195 ⟵ 197:
ברוסיה קיימות למעלה מ-160 [[קבוצה אתנית|קבוצות אתניות]] שונות.
 
[[קובץ:Khanty_girls_gathering_berriesKhanty girls gathering berries.jpg|ממוזער|300px|נערות [[חנטי ומנסי (יוגרה)|חנטיות]]: קבוצה אתנית במערב סיביר, ששפתה היא הקרובה ביותר ל[[הונגרית]]]]
 
לפי [[מרשם אוכלוסין]], אשר נערך במדינה בשנת 2010, ואשר סקר את מוצאם של תושביה, 77.7% מתוכם הוגדרו [[רוסים]], 10.2% אחרים, 3.7% [[טטרים]], 1.4% [[אוקראינים]] והשאר - באשקירים,[[צ'ובשים]] ו[[צ'צ'נים]].