הר סיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איחוד פסקאות
שורה 25:
[תרגום: ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו במדבר והתלווה אלינו סוחר אחד... אמר לי: בוא ואראך את הר סיני. הלכתי, ראיתי שמסתובבים סביבו עקרבים הגדולים כחמורים לבנים. שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? כשבאתי לפני חכמים (וסיפרתי להם מה שראיתי), אמרו לי: כל אבא (שוטה כמו) חמור, כל בר בר חנה שוטה; היה לך לומר: מופר לך (והגלות הייתה נגמרת)! והוא (רבה בר בר חנה בכוונה לא אמר כי) סבר: שמא השבועה המדוברת היא שבועת המבול (שלא יביא עוד מבול). וחכמים (סברו שזה לא ייתכן, כי) אם כך, למה אמרה הבת קול 'אוי לי'?]
 
==אתריםמיקומו מוצעיםשל להרהר סיני המקראי==
 
==זיהוי הר סיני במסורת==
===מסורת נוצרית-אורתודוקסית===
[[קובץ:View From Sinai.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[ג'בל מוסא]]]]
במסורת הנוצרית, ההר המכונה על פי רוב "הר סיני" הוא [[ג'בל מוסא]] ("הר משה") - [[הר]] בדרום [[חצי האי סיני]] ב[[מצרים]], זיהוי המצוי במחלוקת דתית ומחקרית{{הערה|{{אנצ דעת|3686}}}}.
 
בינואר [[1978]] הכריז [[נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]], על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978 }}.
 
===מסורת יהודית===
יש אומרים שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת [[עשרת הדברות]] מ[[אלוהים]], אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו ל[[מקדש]].{{מקור}} זאת בדומה למיקומו של קבר [[משה]] ב[[הר נבו]] שב[[מואב]] שעל פי המסורת לא נודע מסיבה דומה.
 
==אתרים מוצעים להר סיני המקראי==
===ג'בל מוסא===
{{ערך מורחב|ג'בל מוסא}}
[[קובץ:KatharinenklosterView From Sinai BW 2.jpgJPG|שמאל|ממוזער|250px|מנזר סנטה קתרינה הסמוך ל[[ג'בל מוסא]]]]
במסורת הנוצרית, ההר המכונה על פי רוב "הר סיני" הוא [[ג'בל מוסא]] ("הר משה") - [[הר]] בדרום [[חצי האי סיני]] ב[[מצרים]].
המסורת על היות [[ג'בל מוסא]] הר סיני היא מסורת נוצרית. המסורת הנוצרית, מספרתהמספרת כי [[פאביה איולה הלנה|המלכה הלנה]], אמו של הקיסר [[קונסטנטינוס]], זיהתה את הר סיני בג'בל מוסא. בשנת 527 בנה הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון]] במקום כנסייה נוצרית בשם '[[סנטה קתרינה]]'.
 
חלק מרכס ההרים, צוק סלע נמוך ובולט, הידוע בשם ראס סופספה, בולט כמעט במאונך למישור, ויש המזהים אותו עם הר סיני ההיסטורי{{דרוש מקור}}. סיורים במקום כמו גם קבוצות דתיות מפרסמות אותו כהר סיני המתואר ב[[תנ"ך]]. עם זאת, היסטוריונים וארכאולוגים מצביעים על העובדה שאין מסורת מקובלת אחת שקובעת איזה הר הוא הר סיני האמיתי, וישנן מספר קבוצות אחרות שמצביעות על הרים אחרים באזור כעל ההר האמיתי.
בינואר [[1978]] הכריז [[נשיא מצרים]], [[אנואר סאדאת]], על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978 }}.
 
===הר כרכום (נגב)===
{{ערך מורחב|הר כרכום}}
[[הר כרכום]] (ב[[ערבית]]: ג'בל עידיד) הוא [[הר]] ב[[הנגב|נגב]] הדרומי, בו התגלו ריכוזים יוצאי דופן של [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] ו[[אמנות סלע]]. ההר מזוהה בידי ה[[ארכאולוג]] [[עמנואל ענתי]] כהר סיני ה[[תנ"ך|מקראי]], זיהוי שנוי במחלוקת בקהילה ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]].
[[קובץ:לוחות_הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור סלע מ[[הר כרכום]] המתאר, על פי [[עמנואל ענתי]], את [[לוחות הברית]].]]
הר כרכום היה הר קדוש באלפים הרביעי והשלישי לפנה"ס, כאשר אנשים רבים בנו את מגוריהם למרגלות ההר ומעטים טיפסו על הרמה כדי לבצע את הפולחן הדתי. תיאור דומה מובא בספר [[שמות]] לגבי האיסור לאנשים לדרוך על ההר: {{ציטוטון|וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת}} ({{תנ"ך|שמות|יט|יב}}). כמו כן צפיפותם של אתרי יישוב גבוהה יותר מאשר בכל אזור אחר שנסקר עד כה בנגב ובסיני, למרות דלילותם של מקורות המים באזור.
שורה 52 ⟵ 46:
===סרביט אל-ח'אדם===
{{ערך מורחב|סרביט אל-ח'אדם}}
ד"ר [[צבי אילן]] הציע לזהות את [[סרביט אל-ח'אדם]] עם הר סיני, זיהוי ששנוי במחלוקת בין החוקרים.
 
===ג'בל אל-לווז (ערביה)===
תאוריה נוספת מציעה את [[ג'בל אל-לווז]] שב[[ערב הסעודית]], בארץ [[מדין]] הקדומה. על פי הצעה זו חצו בני ישראל את סיני עד [[נואיבה]], או עד ל[[שארם-א-שייח']], שם חצו את ים סוף, והמשיכו אל ג'בל אל-לווז לא הרחק משם. הסופר הווארד בלום חיבר ספר בשם "בעקבות עגל הזהב" שהוא רומן סביב הרעיון הזה. תאוריה זו אינה מקובלת בקרב המחקר, לא הושמה תחת ביקורת מקצועית ואינה מגובה בעדויות מהימנות, ויש לציין שכל זיהוי של הר סיני באזור מדין הואאינו חלש,תואם ואלולכתוב חלק מהסיבותבמקרא:{{הערה|1=עולם התנ"ך, שמות}}:
# המרחק בין [[גושן|ארץ גושן]] לארץ [[מדין]] הוא כ-450 ק"מ, ואין טווח זה תואם את הכתוב במקרא בדבר קרבתו של הר סיני לארץ מצרים.
# כאשר משה מבקש מחבב בן רעואל המדיני להצטרף לעם ישראל במסעו במדבר, מסרב חבב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ: כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ". אם הר סיני שוכן במדין, הוא נמצא בתחום מולדתו של חבב, והדברים הנ"ל לא היו צריכים להיאמר.