מישור המילקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש ערך
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Plane of Ecliptic.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מישור המילקה נראה היטב בתמונה זו שצולמה בשנת 1994 על ידי ה[[חללית]] לחקר [[הירח]] "[[קלמנטיין]]". המצלמה של קלמנטיין קלטה (מימין לשמאל) את הירח המואר על ידי החזרי אור מ[[כדור הארץ]], את [[השמש]] המבצבצת מעבר לצד האפל (הרחוק) של הירח ואת [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] [[שבתאי]], [[מאדים]] ו[[כוכב חמה|חמה]] (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור - מישור המילקה.]]
 
'''מישור המִלְקֶה''' (מלשון ליקוי; ב[[לועזית]]: '''אֶקְלִיפְּטִיקָה''' מלטינית, מ'''אקליפטיקוס''' ביוונית; ב[[אנגלית]]: '''Ecliptic plane''') הוא ה[[מישור (גאומטריה)|מישור הגאומטרי]] המכיל את [[מסלול (פיזיקה)|מסלולו]] של [[כדור הארץ]] סביב [[השמש]]. מסלוליהם של [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ומרבית גרמי השמים האחרים ב[[מערכת השמש]] נמצאים קרוב מאוד למישור המילקה וגם הם מקיפים את השמש באותו הכיוון. הסברה המקובלת היא שכוכבי לכת של שמערכתמערכת השמש נוצרו מ[[דיסקה קדם-פלנטרית]] והם שומרים על כיוון הסיבוב המקורי .{{הערה|[http://apod.nasa.gov/apod/ap960921.html Astronomy Picture of the Day, NASA, 2006]|שמאל=כן}}
 
הניצבים למישור המילקה הם '''קוטבי המילקה'''. כל אחד מהם נקרא "צפוני" או "דרומי" בהתאם לקוטב הארצי הקרוב לו.
שורה 29:
גם [[נוגה]] מסוגל להתיישר אל מול השמש, אך זהו מחזה נדיר ביותר. למעשה רק [[מעבר נוגה על פני השמש|מעט מקרים כאלו נחזו מאז המצאת הטלסקופ]] - [[1631]], [[1639]], [[1761]], [[1769]], [[1874]], [[1882]], [[8 ביוני]] [[2004]], ולאחרונה ב-[[6 ביוני]] [[2012]].
 
[[מעבר כוכב חמה על פני השמש]], בו [[כוכב חמה]] חוצה את מישור המילקה, מתרחש גם בממוצע כ-13 פעמים במאה שנים. התצפית הראשונה המתועדת הייתה בשנת 1631.
 
== ראו גם ==