ואן מוריסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏top: רווח אחרי פסיק, replaced: ],כ ← ], כ
אין תקציר עריכה
שורה 23:
 
===שנות השבעים===
ב-[[1970]] מוריסון עובר ל[[וודסטוק (ניו יורק)|וודסטוק]], [[ניו יורק]], כנראה כדי להיות קרוב לאזור בו התגורר [[בוב דילן]]. שם הוציא את האלבום השני שלו ריקוד ירח (Moondance) שהגיע למקום 29 במצעדי המגזין [[בילבורד]]. הסגנון באלבום זה היה שונה מאוד מהאלבום "שבועות שמימיים", הרבה יותר אופטימי ושמח. אף על פי ששיר הנושא לא יצא כסינגל, הוא שודר רבות ברדיו. מוריסון הפיק בעצמו את האלבום מפני שהרגיש אף אחד אחר לא יוכל לדעת מה הוא מחפש.
 
במשך השנים הבאות, מוריסון הוציא מספר אלבומים עטורי שבחים - "הלהקה שלו ומקהלת הרחוב" (His Band and the Street Choir),בשנת [[1970]], "דבש טופלו" (Tupelo Honey) ב-[[1971]], ו-"ההתגלות של סיינט דומיניק (Saint Dominic's Preview) ב-[[1972]] - שכללו את הלהיטים "דומינו", "לילה פרוע", ו"דבש טופלו".
שורה 35:
מוריסון הוציא לאור את אלבומו הבא רק כעבור שלוש שנים. בתקופה זו הוא כתב והקליט מספר שירים חדשים, ובראיון ב-[[1974]] הוא סיפר על תוכניותיו להוציא אלבום חדש בשם Mechanical Bliss רק 4–5 חודשים לאחר שיצא האלבום הקודם, Veedon Fleece. אך תאריך היעד הגיע ועבר בלי שהאלבום יצא לאור, מוריסון המשיך לעבוד עליו. בתקופה זו שם האלבום עבר מספר שינויים (בהתחלה הוא נקרא Stiff Upper Lip, אחר-כך Naked In The Jungle) ואפילו החלו בעיצוב העטיפה לאלבום. אך בסופו שחל דבר הפרויקט ננטש לגמרי והוא יצא לאור בהפצה רשמית רק ב-[[1998]] בשם Philosopher's Stone.
 
ב-[[1976]], ב[[חג ההודיה]], מוריסון השתתף בהופעת פרדה ל[[הבנד]]. זו הייתה ההופעה הפומבית הראשונה שלו זה זמן רב, והוא שקל לא להופיע עד הרגע האחרון לפני ההופעה. למוריסון היו קשרים טובים עם הבנד. הם היו כמעט-שכנים ב[[וודסטוק (ניו יורק)|וודסטוק]], וגם הם סבלו מפחד במה. בקונצרט מוריסון ביצע שני שירים, אחד מהם היה "קראוון" מאלבומו "ריקוד-ירח", בביצוע שתואר כמלהיב. ההופעה צולמה והופצה מאוחר יותר ב-[[1978]] בסירטו של [[מרטין סקורסזה]], "הוואלס האחרון" (The Last Waltz), שנחשב לסרט-הופעה פורץ דרך. אחד משיאי ההופעה הוא החיוניות הלא אופיינית שמוריסון הפגין, כולל בעיטות לגובה.
 
ב-[[1977]] מוריסון הוציא לאור לבסוף את האלבום A Period of Transition בו שיתף פעולה עם [[דוקטור ג'ון]], שהופיע גם ב"וואלס האחרון". האלבום אמנם נחשב לעבודה בינונית של מוריסון, אך גם פתח תקופה פוריה של כתיבת שירים אצלו. שנה מאוחר יותר יצא האלבום Wavelength שגם הוא לא זכה לאהדה, אף על פי ששיר הנושא הצליח במידת מה. השיר הפותח את האלבום "Kingdom Hall" (שעוסק בחוויה מילדותו של מוריסון הקשורה ל[[עדי יהוה]])בישר על התפנית הדתית שאיפיינה את האלבום הבא של מוריסון,Into the Music.