ויקיפדיה

לוסי (גשושית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ הגהה
שורה 33:
המשימה מכונה על שם ה[[מאובן]] ההומינידי [[לוסי]], מכיוון שלטענת חוקרי המשימה, חקר גופים אלו עשוי לחשוף את ה"מאובנים של היווצרות כוכבי הלכת", או החומרים הפרימודיאליים שהתגבשו יחדיו [[התפתחות מערכת השמש|בשלביה הראשונים של מערכת השמש]] ומהם נוצרו כוכבי הלכת ושאר הגופים במערכת.{{הערה|Matt Williams, [http://www.universetoday.com/122822/surveying-the-fossils-of-planet-formation-the-lucy-mission/ Surveying the "Fossils of Planet Formation": The Lucy Mission], December 23, 2015|שמאל=כן}}
 
המשימהפיתוח הוצעההגשושית לתחרותהוצע במסגרת התחרות למשימה הבאה במסגרתשל [[תוכנית דיסקברי]] של נאס"א, המיועדת למשימות מחקר של מערכת השמש בעלות "זולה" יחסית, ותקציבה עומדותקציבו עלנאמד בכ-450 מיליון דולר (ללא עלות השיגור). ב-2015 נאס"א בחרה במשימה כאחת מחמש הפיינליסטיות בתחרות, ובינואר 2017 בחרה בה ובמשימה נוספת, [[פסיכה (גשושית)|פסיכה]], לפיתוח סופי.
 
==יעדי המשימה==
שורה 41:
גופים אלו נמצאים במסלול ייחודי סביב [[השמש]] - הם מחולקים לשתי קבוצות שנמצאות על שתי [[נקודות לגראנז']] (L4 ו-L5) במסלול של צדק סביב השמש. בנקודות אלו כוח המשיכה של צדק והשמש מתאזן והם נשארים יציבים באזורים אלו, לפני ואחרי צדק במסלולו סביב השמש.
 
עד כה כאמור החוקרים לא הצליחו לקבוע בוודאות את מקורם. לפי אחת ההערכות, שנכללת ב[[מודל ניס]] של [[נדידת כוכבי לכת|נדידת כוכבי הלכת]], מקורם ב[[חגורת קויפר]] בשולי [[מערכת השמש]], והם הוסטו ממנה ונלכדו במסלולם הייחודי בעקבות האנדרלמוסיה שהתחוללה בחגורת קויפר במאות המיליונים הראשונות של מערכת השמש, שנגרמה על ידי נדידת [[ענק גזים|ענקי הגזים]].{{הערה|Joshua P. Emery et al. [https://www-n.oca.eu/morby/papers/Rev39.pdf The complex history of Trojan asteroids], Asteroids IV, p. 204|שמאל=כן}}
 
חקר הגופים הטרויאנים הועמד כאחד מיעדי דוח הסקר להמלצות למשימות מחקר למערכת השמש לעשור שבין 2013 ל-2022. בדוח נכתב:{{הערה|[https://solarsystem.nasa.gov/docs/131171.pdf Vision and Voyages for Planetary Science in the Decade 2013-2022], National Academy of Sciences, 2011, p. 102|שמאל=כן}}
שורה 55:
המשימה הראשית של לוסי מתוכננת להימשך עד שנת 2033: ב-2027 תגיע לוסי לקבוצת הטרויאנים של צדק המכונסים בנקודת לגראנז' L4, ה"מובילה" את צדק במסלולו בכ-60°. היא תבצע יעף בקרבת ארבעה גופים בקבוצה זו, ולאחר מכן תחזור לקרבת כדור הארץ ומשם תמשיך לקבוצה השנייה של הטרויאנים בנקודת לגראנז' L5, הנמצאת כ-60° מאחורי צדק במסלולו סביב השמש, אליה היא תגיע בשנת 2033. בקבוצה זו לוסי תבצע יעף בקרבת [[אסטרואיד כפול|אסטרואיד טרויאני כפול]], מערכת של שני אסטרואידים הסובבים סביב מוקד משותף.
 
פרופיל הטיסה של לוסי התאפשרנקבע עקבבעזרת קונפיגורציה אורביטלית ייחודית, כזו שמתאפשרת על ידי שיגורה בשנת 2021.{{הערה|שם=מאמר לויסון|}}{{הערה| Paul Voosen, [http://www.sciencemag.org/news/2017/01/breaking-nasa-taps-missions-tiny-metal-world-and-jupiter-trojans NASA taps missions to tiny metal world and Jupiter Trojans], Science, January 4, 2017|שמאל=כן}}
 
'''האסטרואידים שנבחרו כיעדי המשימה:'''{{הערה|[http://www.swri.org/press/2017/images/lucy-orbit.png תרשים של פרופיל המשימה], אתר מכון המחקר הדרום-מערבי}}
שורה 66:
 
==היסטוריה ופיתוח==
לוסי הוצעה עבורבמסגרת התחרות למשימה הבאה של תוכנית דיסקברי של נאס"א, ה-13 במספר, יחד עם 27 הצעות נוספות. לתחרותהתחרות למשימה ה-13 של נאס"א, שנפתחהנפתחה בפברואר 2014., בוב-30 בספטמבר 2015 נאס"א הכריזה על חמש הצעות שתמשכנה לשלב הסופי, ולוסי ביניהן. יוזמי ההצעות זכו בתקציב של 3 מיליון דולר כל אחד, כדי להפיק עיצוב משימה מעמיק ויסודי יותר. יחד עימהעם לוסי נבחרו ההצעות [[פסיכה (גשושית)|פסיכה]] (לחקר גשושיתהאסטרואיד מסוגהמתכתי מקפת[[פסיכה (אסטרואיד)|16 פסיכה]], לאסטרואידשתי המתכתיהצעות לחקר כוכב הלכת [[נוגה]] והצעה ל[[טלסקופ חלל]] שיאתר [[גופים קרובי ארץ|אסטרואידים קרובי ארץ]] קטנים העלולים להתנגש בו.{{הערה|[https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-investigations-for-future-key-planetary-mission NASA Selects Investigations for Future Key Planetary Mission], NASA, September 30, 2015|שמאל=כן}} ב-4 בינואר 2017 לוסי נבחרה כזוכה בתחרות, יחד עם משימת פסיכה, שתשוגר שנתיים אחריה.{{הערה|שם=הודעת נאס"א|[https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-two-missions-to-explore-the-early-solar-system NASA Selects Two Missions to Explore the Early Solar System], NASA, January 4, 2017}}
[[פסיכה (אסטרואיד)|16 פסיכה]], שתי הצעות לחקר כוכב הלכת [[נוגה]] והצעה ל[[טלסקופ חלל]] שיאתר [[גופים קרובי ארץ|אסטרואידים קרובי ארץ]] קטנים העלולים להתנגש בו.{{הערה|[https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-investigations-for-future-key-planetary-mission NASA Selects Investigations for Future Key Planetary Mission], NASA, September 30, 2015|שמאל=כן}} ב-4 בינואר 2017 לוסי נבחרה כזוכה בתחרות, יחד עם משימת פסיכה, שתשוגר שנתיים אחריה.{{הערה|שם=הודעת נאס"א|[https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-two-missions-to-explore-the-early-solar-system NASA Selects Two Missions to Explore the Early Solar System], NASA, January 4, 2017}}
 
צוות המשימה מורכב ממנהלים, מהנדסים ומדענים מהמוסדות השותפים הבאים : [[אוניברסיטת המדינה של אריזונה]] (ASU), תאגיד [[לוקהיד מרטין]], [[מרכז טיסות החלל גודרד]], [[מכון המחקר הדרום-מערבי]] (SwRI), [[המעבדה לפיזיקה יישומית]] (APL) ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] ו[[חברת קינטקס תעופה וחלל]] מ[[טמפה]], [[אריזונה]].
 
משימתאת לוסיהמשימה מנוהלתמנהל עבור נאס"א, על ידי מרכז טיסות החלל גודרד בגרינבלט, [[מרילנד]]. מרכז טיסות החלל אחראי לניהול משימההמשימה כוללהכולל, להנדסת המערכות, לבטיחות ולביטוחולבטיחות המשימה. החוקר הראשי של המשימה הוא [[הארולד לויסון]] {{אנ|Harold F. Levison}}, פרופסור ל[[מדעים פלנטריים]] ב[[מרכז המחקר הדרום-מערבי]] שבעיר [[בולדר]] ב[[קולורדו]]. סגניתו היא קת'רין אולקין.{{הערה|שם=הודעה לתקשורת|[http://www.swri.org/9what/releases/2017/nasa-lucy-mission-jupiter-trojan.htm SwRI to lead NASA’s Lucy mission to Jupiter’s Trojans], Southwest Research Institute, January 4, 2017}}הגשושית תיבנה על ידי חברת [[לוקהיד מרטין]] במפעל של החברה ב[[דנוור]], קולורדו.{{הערה|שם=הודעה לתקשורת}}
 
==ציוד מדעי==
הגשושית בנויה ממרכבמגוף מרכזי עםשאליו מחוברים זוג פנלים סולאריים, בקוטר 6 מטר כל אחד המחוברים לצידיה. צלחת האנטנה המרכזית היא בקוטר 2 מטר' ומידת אורך הגשושית מקצה לקצה הוא 13 מטר.
 
הגשושית תבצע את משימתה, בקרבת הגופים אותם תחקור, באמצעות הציוד המדעי הבא:{{הערה|שם=הודעת נאס"א}}{{הערה|שם=הודעה לתקשורת}}
* '''L’Ralph''' - מצלמה מבוססת על המכשיר (Ralph) של הגשושית [[ניו הורייזונס]] ובנויה משני מכשירים ''':'''
'''M'''ulti-special '''V'''isible '''I'''maging '''C'''amera - '''MVIC''' - מצלמה פנורמית צבעונית (0.4-0.85 מיקרון),
שתצלם תמונות צבעוניות של האסטרואידים ותעזור לקבוע עד כמה הם פעילים.
*'''L'''inear '''E'''talon '''I'''maging '''S'''pectral '''A'''rray - '''LEISA''' - [[ספקטרומטר אופטי|ספקטרומטר]] ממפה בתחום האינפרא-אדום (1-3.6 מיקרון), שיספק מפות תרמיות ויאפשר בדיקת הימצאות הרכב ותפוצת סיליקטים, קרח וחומרים אורגניים העשויים להיות על פני אסטרואידים טרויאניים. המכשיר נבנה על ידי מרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א.▼
 
▲'''L'''inear '''E'''talon '''I'''maging '''S'''pectral '''A'''rray - '''LEISA''' - [[ספקטרומטר אופטי|ספקטרומטר]] ממפה בתחום האינפרא-אדום (1-3.6 מיקרון), שיספק מפות תרמיות ויאפשר בדיקת הימצאות הרכב ותפוצת סיליקטים, קרח וחומרים אורגניים העשויים להיות על פני אסטרואידים טרויאניים.
 
המכשיר נבנה על ידי מרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א.
* '''L'''ong '''R'''amge '''R'''econnaissance '''I'''mager - '''L’LORRI''' - מצלמה בתחום הנראה ב[[רזולוציה]] גבוהה (6–75 מיקרון), שמבוססת על המכשיר (LORRI) של ניו הורייזונס, תבנה על ידי [[המעבדה לפיזיקה יישומית]] (APL) ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]].
* '''T'''hermal '''E'''mission '''S'''pectrometer - '''L’TES''' - ספקטרומטר קרינת חום שיתבסס על המכשיר (OTES) בגשושית [[אוסיריס-רקס]]. יסופק על ידי אוניברסיטת המדינה של אריזונה.
* '''High Gain Antenna''' - הגשושית תסתייע בתקשורת הרדיו ותופעת [[אפקט דופלר]] של אות הרדיו בכדי לקבוע את מסת האסטרואידים וצפיפותם.
 
בנוסף למכשירים אלו, הגשושית תסתיעתסתייע במצלמת מעקב תרמית (T2CAM), לצילום האסטרואידים בשדה ראייה רחב, בכדי לקבוע את צורתם בצורה טובה יותר.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/לוסי_(גשושית)"