חוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "{{פירוש נוסף|נוכחי=חוק במערכת המשפטית|ראו=חוק (פירושונים)}} * יצירת נורמה שהמחוקק {{הערות ש..." תגיות: החלפה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 176.228.46.8 (שיחה) לעריכה האחרונה של Politheory1983 |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חוק במערכת המשפטית|ראו=[[חוק (פירושונים)]]}}
{{תקציר פורטל|חוק ומשפט}}
'''חוק''' (מונח [[משפט (דין)|משפט]]י המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את [[אוכלוסייה|כלל התושבים]] וניתן לאכיפה. חוקים נחקקים על ידי [[הרשות המחוקקת|הגוף המחוקק]] במערכת ה[[ממשל|שלטון]] ב[[מדינה]], על מנת לשמור ולהגן על [[שלום הציבור]] ורווחתו, להסדיר את החיים ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית. בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע ל[[התנהגות]] הפרט וכן חובות וזכויות האזרח. החוק הוא [[נורמה (סוציולוגיה)|נורמה]] משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים. כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).
כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף. במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של [[הרשות השופטת]] לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.
החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.<BR>
ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך [[ענישה]] המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת. שימוש בענישה זו מכונה '''אכיפת החוק''', והוא חוקי ומקובל.
ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים [[גניבה]], [[רצח]] ו[[שוד]]. איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.
סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים. לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה ב[[אנרכיזם|אי-סדר חברתי]].
מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן ה[[דין]]. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את ה[[תקדים]] המחייב, שנקבע על ידי [[בית משפט|בית המשפט]] הרלוונטי, או את ה[[מנהג (משפטים)|מנהג]] המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.
תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה{{הערה|חדשות [[קו עיתונות]], [http://www.kolhazman.co.il/194758 ההיסטוריה של החוק],16.3.17}}.
התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה [[משפטים]].
==חקיקה פרסונלית==
חוק מייצג נורמה כללית, הרלוונטית לציבור כולו או לחלק ניכר ממנו. לעיתים נחקק חוק, שאף שהוא מנוסח בצורה כללית, גלוי וידוע שהוא בא להתמודד עם מקרה ספציפי, הנוגע לאדם יחיד או לגוף יחיד. חוק כזה קרוי '''חקיקה פרסונלית''', ונחשב כשימוש לא ראוי במנגנון החקיקה{{הערה|{{ynet|[[סוזי נבות]]|עזמי בשארה ויגאל עמיר נכנסים לחוקה|3484682|20.12.2007}}.}}{{הערה|{{חרות|יוחנן בדר|חוקים השוברים את החוק|1950/07/07|00204}}}} [[חוקת ארצות הברית]] וה[[מגנה כרטה]] אוסרות חקיקה פרסונלית{{הערה|{{הארץ|משה גורלי|זכויות היסוד של האדם שורדות בכלא|1.939938|19 בינואר 2004}}}}.
דוגמה לחקיקה פרסונלית בישראל: בשנת [[2001]] תוקן ב[[ישראל]] [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]]{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=1&SubNum=3&LawNum=1817 חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון), התשס"ב-2001], ס"ח 1817 מיום 30.12.2001}} ונקבע בו, שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] עקב מניע פוליטי-אידאולוגי ולא תמליץ על מתן [[חנינה]] לאסיר כזה. בעת חקיקת תיקון זה היה בישראל רק אדם אחד שהתיקון רלוונטי לגביו - [[יגאל עמיר]], למרות שהכלל הוא שאין חקיקה רטרואקטיבית, החוק יחול עליו היות שהוא עוסק בשלב החנינה שהוא עתידי. דוגמה אחרת לחקיקה שנבעה ממקרה ספציפי היא "חוק דרומי", שנחקק לאחר פרשת [[שי דרומי]], שירה למוות במסיג גבול.
פעמים רבות, חוק שנחקק בחקיקה פרסונלית מכונה על שם האדם שאליו כוון החוק. דוגמה לכך הוא [[חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה]]{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/D7CE596F-6023-4C7D-B435-867D9AA96865/26060/2277.pdf חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה, התשע"א-2011], ס"ח 2277 מיום 17 בפברואר 2011}}, המוכר בשם "חוק בשארה", משום שהאדם היחיד שהחוק רלוונטי לגביו בעת חקיקתו הוא [[חבר הכנסת]] לשעבר [[עזמי בשארה]].
==החוק בישראל==
{{ערך מורחב|החקיקה בישראל}}
[[קובץ:SeferHahukim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום חקיקה חדשה ב[[ספר החוקים]]]]
ב[[ישראל]], החוקים נחקקים על ידי [[הכנסת]]. לאחר קבלת החוק בכנסת נחתם החוק בידי [[יושב ראש הכנסת]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], השר האחראי על הנושא ו[[נשיא מדינת ישראל]], והחוק מתפרסם ב[[רשומות]]. החוק נקרא בשם שנקבע בכנסת, ובשם השנה בה חוקק, לדוגמה: חוק התכנון והבנייה, תשכ"ט-1969.
בכך שונה ה"חוק" מן הדינים הבאים:
* [[חוקה]], שעדיין לא כוננה בישראל.
* [[חוק יסוד]], שהוא פרק מפרקי החוקה אותו מחוקקת הכנסת בתפקידה כאספה מכוננת מעת לעת.
* [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], שהיא נורמה שנקבעה על ידי גוף שאינו נבחר – [[הנציב העליון]] בזמן [[המנדט הבריטי]] או [[מועצת המדינה הזמנית]] מיד לאחר קום המדינה.
* צו, כללים או תקנות, שהם [[חקיקת משנה]] הנחקקת על ידי זרוע מזרועות [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]], אם המדובר במשרד ממשלתי, רשות עירונית, או כל גוף אחר שהוסמך בחוק לחוקק חקיקת משנה.
לכל אחד מדינים אלו תוקף שונה, אם הם סותרים זה את זה. מבחינה עקרונית המדובר בפירמידה שבראשה ה"חוקה" ומתחתיה ה"חוק" כשמתחתיו חקיקת המשנה, (כאשר מבחינת הכמות החוקה היא מסמך קצר לרוב, ומספר התקנות והצווים בחקיקת המשנה הוא גדול בהרבה ממספר החוקים) ובמקרה של סתירה יחול הדין העליון בפירמידה (כך שהחוקה תחול במקרה של סתירה עם החוק, והחוק יחול במקרה של התנגשות עם חקיקת משנה).
==הוראת שעה==
{{ערך מורחב|הוראת שעה}}
החוק, על־פי מהותו כקביעה של [[נורמה (סוציולוגיה)|נורמה]], נחקק בדרך כלל ללא הגבלת זמן, והוא בתוקף עד לשינויו או לביטולו. לעיתים נוצר צורך בקביעת נורמה זמנית, באמצעות חוק שתוקפו לתקופה קצובה, למשל שנה. חוק כזה קרוי '''הוראת שעה'''. הצורך בהוראת שעה נובע משתי סיבות עיקריות:
* מענה לצורכי השעה, למשל הטלת [[מס]] זמני למימון הוצאה גדולה ובלתי מתוכננת, כגון [[מלחמה]].
* יצירת נורמה שהמחוקק איננו משוכנע בנכונותה, ולכן קובע אותה לתקופת ניסיון קצובה מראש, שבסופה יפקע החוק, אלא אם יוחלט אחרת, כלומר יוחלט להאריך את תקופת הניסיון לתקופה נוספת או להפוך את ההוראה לחוק קבוע, לעיתים תוך שינויים הנובעים מהניסיון שנצבר.
כן נחקק לעיתים חוק, או שינוי בחוק, על מנת לקבוע מאורע מיוחד או לפתור בעיה מיוחדת. דוגמה לכך הוא תיקון בחוק שנועד לפזר את הכנסת מוקדם מהקבוע בחוק הרגיל.
==ראו גם==
* [[החקיקה בישראל]]
* [[שלטון החוק]]
* [[ספר החוקים הפתוח]]
==לקריאה נוספת==
* {{המשפט (כהן)|פרק רביעי: החוק, עמ' 152–191}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=חוק|ויקישיתוף בשורה}}
* {{עיוני משפט|איתי בר-סימן-טוב|דיני חקיקה|37|3|Bar-Siman-Tov|תשע"ו, עמ' 645–712}}
* [https://suite.io/david-porter/664h21n Masterful Inactivity Could Be the Solution Everybody Runs Round in Circles to Find] - הסבר של David Porter על הסכנות שבחקיקת חוקים כמענה ללחץ ציבורי לעשיית מעשה, ללא בחינה מעמיקה של השלכותיהם העתידיות.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||