סעד – הבדלי גרסאות

ראשיתו של הקיבוץ ב[[קבוצת הכשרה|קבוצת ההכשרה]] "עלומים" שהתמקמה בשכונת בן ציון ב[[נתניה]] ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]].{{הערה|"הכשרת קבוץ סעד - קבוצת 'עלומים'", בתוך: פרופ' [[אבשלום מזרחי]] (עורך), בן-ציון - השכונה שלי: מחזון למעש, נתניה: הוצאת [[האגודה לטיפוח חברה ותרבות|האגודה לטפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר]], תשנ"ה 1995, עמ' 381-396}} לאחר מכן, עבר מחנה ההכשרה ל[[הרצליה]] ושם היה עד שנת [[1949]], כשבשנת [[1947]] הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרורהעצמאות.

במהלך [[מלחמת השחרורהעצמאות]] עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "[[מעוז מול עזה]]" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת [[מלחמת השחרורהעצמאות]]: סעד, [[כפר דרום]], ו[[בארות יצחק]].