אגודת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (על ידי, נמנ עם)
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 33:
באותו זמן פעל ב[[גרמניה]], ארגון שנקרא [[התאחדות האורתודוקסים]]. הארגון נוסד בשנת [[1885]] על ידי [[רש"ר הירש]] במטרה לאגד את האורתודוקסיה המתבדלת שבגרמניה. בשנת [[1897]] קמה [[ההסתדרות הציונית]] במטרה להקים בית לאומי ל[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]], אך רוב אנשי ההסתדרות היו [[חילון|חילוניים]], ובקרב [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] חדרה ההכרה כי יש לפעול בהתמודדות מאורגנת ורחבה.
 
[[יעקב רוזנהיים]], מראשי התאחדות האורתודוקסים, יזם ב-[[1907]] כינוס מורחב של ההתאחדות ב[[ברלין]]. בכינוס זה הוקמו ועדות לטיפול במספר נושאים. עיקר הפעילות היה סביב נושא ה[[חינוך]], הן ב[[מזרח אירופה]] והן בארץ ישראל, בתגובה לפעילות החינוכית החילונית והציונית שם. בכינוס זה התעוררה [[מחלוקת]] בין אלו שרצו להיאבק בציונות באמצעים [[מסורת (יהדות)|מסורתיים]] ובדרך של [[התבדלות]], לבין אלו שרצו להיאבק בציונות בכלים שלה. גם עמיתו של רוזנהיים [[יצחק אייזיק הלוי]], פעל רבות לקידום הרעיון{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21791&st=&pgnum=62 פרק "אדריכלה של אגודת ישראל" מתוך המבוא לספר אגרות ר' יצחק אייזיק הלוי]}}, וכבר בשנת [[1908]] התכתב בעניין עם רבי [[חיים עוזר גרודז'ינסקיגרודזנסקי]] מווילנא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21791&st=&pgnum=130 איגרת 70]}}, ואף השם "אגודת ישראל" היה פרי מחשבתו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21791&st=&pgnum=147 איגרת 85]}}.
 
===ועידת הומבורג===
שורה 41:
 
===ועידת קטוביץ===
ועידת קטוביץ נערכה בשנת [[1912]], סיוון תרע"ב. לוועידה הגיעו כ-230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל. הוועידה נמשכה יומיים ובראשה עמדו רבי חיים סולובייצ'יק (שבהמשך הסתייג מן התנועה), רבי [[מאיר שמחה הכהן]], רבי חיים עוזר גרודז'ינסקיגרודזנסקי ועוד. בהזמנה לוועידה נכתבו 6 החלטות מוועידת הומבורג: ליכוד "היהדות הנאמנה", תמיכה בלימוד התורה במסגרות החינוך היהודי, שיפור המצב הכלכלי של יהודים בארצות מצוקה ובארץ ישראל, ארגון תמיכה ועזרה (כגון לצורך הגירה), הקמת ספרות ועיתונות חדורה ב"רוח היהדות האמיתית" וייצוג והגנה על היהדות החרדית כלפי חוץ.
 
מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". דברי פתיחה נאמרו על ידי הרב אברהם הירש, יו"ר הוועד הזמני, ועל ידי מר וויינר, חבר עיריית קטוביץ. הנאום המרכזי היה של יעקב רוזנהיים, שהציב את המטרה "להחיות את המושג ההיסטורי כלל ישראל, הנישא על ידי התורה שהיא נשמת חייו, ולהגשימו על ידי אגודת ישראל בעולם התרבותי של ימינו, ובעזרת כל המכשירים הטכניים שיעמדו לרשותנו". נאומים בולטים נוספים נישאו על ידי הרב [[שלמה זלמן ברויאר]] והרב [[דוד צבי הופמן]]. בהמשך הוקראו מכתבי תמיכה של רבנים, בהם [[החפץ חיים]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], רבי [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב]], רבי [[שמואל בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], הרב [[חיים ברלין]], הרב [[מאיר אריק]], רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ה[[רידב"ז]] והרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. בוועידה הוקמה [[מועצת גדולי התורה]] ובה 11 חברים.