אילן כפיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת חיים אישיים
מ ויקיזציה
שורה 2:
'''אילן כפיר''' (נולד ב-1943) הוא [[עיתונאי]] ב[[עיתון|עיתונים]] "[[מעריב]]", "[[ידיעות אחרונות]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]", [[סופר]] ו[[מו"ל]] של עיתונים בשפה ה[[רוסית]].
 
== קורות חייוביוגרפיה ==
אילן כפיר נולד במושב [[כפר ורבורג]]. הוא [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], עבר את ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]] ליחידות החטיבתיות והתקבל ל[[חטיבת הצנחנים#חבלה מוצנחת|פלוגת ההנדסה החטיבתית]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[חובש|קורס חובשים]] ו[[קורס מ"כים חי"ר]]. כאיש [[מילואים]] לחם ב[[מלחמת ששת הימים]], בשורות פלוגת ההנדסה החטיבתית של [[חטיבה 55|חטיבת הצנחנים "חוד החנית"]], והשתתף בקרב על בית הספר לשוטרים בקרב לשחרור [[ירושלים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה בכוח הראשון שצלח את [[תעלת סואץ]] ב[[מבצע אבירי לב]]{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://www.zman.co.il/45415/ המלחמה נגמרה מזמן, המחקר ההיסטורי (והקרב על האמת) עודנו בעיצומו], "'''זמן ישראל'''", 7 באוקטובר 2019.}}, ונפצע.
 
שורה 9:
כפיר השתתף בין השאר בכתיבת ספרי [[ביוגרפיה]] של [[אהוד ברק]], [[עמיר פרץ]] ו[[בנימין נתניהו]]. כתב את ה[[ספר]]ים "אֶחָי גיבורי התעלה" ו"החווה הסינית" על [[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים]], את הספר "האדמה רעדה" על [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת הספר "כיפה סרוגה נשק בהצלב" המספר את סיפורם של 18 חללים מהציונות הדתית.
 
== חיים אישיים ==
כפיר נשוי לשרה (ללי) כפיר, אחותו של [[יחזקאל פלומין]], ולהם שני ילדים.