עקדת יצחק – הבדלי גרסאות

[[סיפורי המקרא|סיפור]] '''עֲקֵדַת יִצְחָק''' (עקדה =משמעותה קשירה) מופיע ב[[מקרא]] ב[[ספר בראשית]] ([[S:בראשית|כ"ב, א-יט]]), ולפיו עקד [[אברהם]] על פי מצוותו של ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], את [[יצחק]] בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כ[[קורבן]], וברגע האחרון בטרם פעולת השחיטה נקרא על ידי מלאך האלוהים לא לעשות לבנו מאומה, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים", אברהם נשא את עיניו וראה [[כבש הבית|איל]] אחוז בקרניו בסבך העצים, אותו הקריב על המזבח תחת בנו. מעשה זה נחשב ב[[יהדות|מסורת היהודית]] ובמסורות נוספות למופת של [[מסירות נפש]] ושל [[אמונה]] ב[[אלוהים]], ולניסיון הקשה ביותר מבין [[עשרה ניסיונות]] שנתנסה אברהם על ידי האל, ועמד בו.