פקודת בזיון בית המשפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים
שורה 5:
בפקודת בזיון בית המשפט שתי הוראות עיקריות:
* '''עד המסרב להשיב על שאלות''' ({{סחפ||סעיף 5|סעיף 5}}): כאשר [[עד]] מסרב להיחקר בבית המשפט או להשיב על שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסירובו, רשאי בית המשפט להטיל עליו [[מאסר]] שלא יעלה על חודש אחד.
* '''סירוב לציית לצו של בית המשפט''' ({{סחפ||סעיף 6|סעיף 6}}): כאשר אדם או גוף מסרב לציית לצו של בית המשפט, המצווה לעשות מעשה או האוסר לעשות מעשה, רשאי בית המשפט להטיל עליו [[קנס]] או מאסר, לשם אכיפת הצו. קנס או מאסר יוטלו רק לאחר שהממרה הופיע בפני בית המשפט (לאחר שהוזמן לכך או הובא בכפייה) כדי לנמק מדוע לא יינתן נגדו צו כזה. בתיקון לפקודה שאושר בכנסת ב-[[24 בדצמבר]] [[1962]]{{כ}}{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-0382.pdf חוק לתיקון פקודת בזיון בית המשפט (מס' 2), תשכ"ג-1962], ס"ח 382 מיום 1.1.1963}} נקבע שעל [[היועץ המשפטי לממשלה]] להביא את עניינו של אסיר כזה לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשהוא רואה צורך בכך ולא פחות מאחת לשישה חודשים מיום תחילת המאסר.
 
היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה המפרטת את נוהלי פעילותו בתחום זה, הן בפנייה לפתיחת הליכי בזיון בית המשפט, והן במעקב הנדרש ממנו אחר מי שנאסר לפי הליך בזיון בית המשפט{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/95D6F1A2-9276-4750-8915-2398539957BB/17469/61006.pdf פקודת בזיון בית המשפט - נקיטת הליכים והוראות מעקב], הנחיה מיום 24.11.2009}}.
שורה 16:
 
==הלכת מוניות הדר לוד==
'''הלכת מוניות הדר לוד''' היא [[פסק דין]] של [[בית המשפט העליון]] מ-1980{{הערה|1=ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח', פ"ד לד(4) 232. פסק הדין ניתן ביום 24.6.1980}}, בו נקבע שניתן להטיל על אדם אחריות בגין בזיון בית המשפט גם אם הוא עצמו אינו צד בהליך, וזאת במקרה שבו הוא מונע מאחד מהצדדים להליך למלא אחר הוראות שניתנו בצו של בית המשפט, אם היה מודע בפועל לקיומו של הצו ולתוכנו.
 
פסק הדין ניתן לאחר ש[[בית המשפט המחוזי]] הוציא [[צו מניעה זמני]] נגד תחנת המוניות "הדר לוד" ונגד נהגי התחנה, שאסר עליהם להוביל נוסעים מ[[נמל תעופה בן-גוריון]], למעט הסעת נוסעים בנסיעות "שירות" לירושלים, עקב סכסוך עם חברת מוניות אחרת שפעלה בנמל התעופה. נגד אחד הנהגים שאסף נוסעים בניגוד לצו, בנימוק שהצו ניתן נגד חברת המוניות ולא נגדו, נפתחו הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובית המשפט הטיל עליו קנס של 5,000 לירות, שלא ישולם אלא אם יוכח כי הנהג מוסיף להפר את הצו.
שורה 29:
* {{ויקיטקסט חוק|פקודת בזיון בית משפט}}
* {{חוק|2000833}}
* הטקסט של [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_093.htm פקודת בזיון בית המשפט], באתר "נבו"
* הטקסט של [http://www.lehitgaresh.co.il/legislation.php?id=11 תקנות בזיון בית המשפט (סדרי-דין בשיקול נוסף), התשכ"ט-1969]
* [http://www.lawguide.co.il/articles/1317/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AAפקודת-%D7%91%D7%96%D7%99%D7%95%D7%9Fבזיון-%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_5903המשפט_5903/ פקודת בזיון בית המשפט], באתר [[Lawguide|LawGuide]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:בזיון בית המשפט}}