יהדות מצרים – הבדלי גרסאות

 

===תרגום השבעים===

{{הפניה לערך מורחב|תרגום השבעים}}

בשלהי המאה השנייה לפנה"ס, באלכסנדריה, בוצע '''תרגום השבעים''' (ב[[לטינית]] Septuaginta או LXX). זה היה התרגום הראשון לספר [[מקרא|תנ"כי]] בשפה כלשהי. סיפור מפורט על התהוות התרגום נמצא במקור החיצוני הידוע בשם "איגרת אריסטיאס". סיפור זה, שגרסות שונות שלו מופיעות גם במקורות ה[[תלמוד]]יים, מספר על שבעים ושניים זקנים יהודים, שהוזמנו לאלכסנדריה על ידי מלך מצרים [[תלמי השני]] (פילדלפוס, מלך בין השנים 247–285), כדי לתרגם את התורה, לצורך צירופה לספרייה הגדולה באלכסנדריה. באופן פלאי, המתרגמים תרגמו את התורה באופן זהה זה לזה - כולל רשימת שינויים מהמקור, אשר נעשו על מנת לא לפגוע בשליט ובעם המצרי.

יהדות מצרים הייתה קהילה מגוונת ביותר בתחילת המאה ה-20. רוב יהודי מצרים היו [[יהדות ספרד|ספרדים]], חלקם הגיעו למצרים לאחר [[גירוש ספרד]], ואחרים הגיעו בתקופות מאוחרות יותר מקהילות כגון [[ליבורנו]] ב[[איטליה]] או מחלקים אחרים של [[האימפריה העות'מאנית]]. מתוך הספרדים יצאה האליטה של הקהילה, שעסקה ב[[בנקאות]] ומסחר בינלאומי. השפות המדוברות הנפוצות בקרבם היו [[צרפתית]], [[לדינו]], [[איטלקית]], [[ערבית]], [[טורקית עות'מאנית|טורקית]], [[יוונית]] (מהגרים מ[[סלוניקי]]) ועוד. במצרים הייתה גם קהילה [[אשכנזים|אשכנזית]] קטנה שהוקמה על ידי [[מהגרים]] יהודים שהגיעו אליה מ[[מזרח אירופה]], הגירה אשר התחזקה בעיקר לאחר [[פוגרום קישינב]] בשנת [[1903]]. השפות הנפוצות בקרבם היו [[רוסית]], [[יידיש]] ו[[פולנית]], אך בהדרגה גם הם אימצו את הצרפתית. [[יהדות קראית|העדה הקראית]] במצרים שימרה בעיקר את הערבית כשפת דיבור, וכך גם רוב בני המעמדות הנמוכים בחברה היהודית (חלק אחר מבני המעמדות הנמוכים היו המהגרים דוברי היידיש). ערבית הייתה גם שפתם של מספר קטן של מלומדים ואנשי רוח שהשתלבו בזירת התרבות המקומית, כגון [[דאוד חוסני]], [[יעקב צנוע]], ד"ר [[הלל בן יעקב פרחי]] ואחרים.{{הערה|שם=מצרים|Elinoar Bareket; Racheline Barda. "[http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopedia-of-jews-in-the-islamic-world/egypt-COM_0009910 Egypt]." ''Encyclopedia of Jews in the Islamic World''. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014}}

 

 

[[קובץ:Ketuba from Egypt.jpg|ממוזער|כתובה ממצרים]]

 

מתוך ישוב של קרוב ל-90,000 ערב מלחמת העולם השנייה בשנת 1967 נותרו רק 2,000-2,500 יהודים אשר היו כפופים להשגחה קפדנית. בשנת 1971 כבר לא נותרו יהודים במצרים מלבד מספר בודד של יהודים שהתנצרו או התאסלמו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721222016:0}}

 

== הקמת מוזיאון מורשת יהדות מצרים ==

*{{הארץ|יחיעם ויץ|תקועים על הנילוס, התנועה הציונית במצרים|1.1283940|9 באוקטובר 2007}}

*{{וואלה!|ניר יהב|היו גם זמנים אחרים: על יהדות מצרים של פעם|1817600|23 באפריל 2011}}

*{{nrg|אסף גבור וצביקה קליין|לא יצאו ממצרים: היהודיות האחרונות בארץ הנילוס|687/351|4 באפריל 2015|11|2}}

*איל שגיא ביזאוי, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/etmol_237-sagi-bizauy.pdf יהודים באור הזרקורים: היהודים בקולנוע ובתיאטרון במצרים], [[עת-מול]] 237.

 

{{יהדות אפריקה}}

[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|מצרים]]

[[קטגוריה:יהדות אפריקה|מצרים]]