סטיית תקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iftahm (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
מ בוט החלפות: \1\2\3ודאות
שורה 70:
'''[[פיזיקת חלקיקים]]'''
 
בפיזיקת חלקיקים משתמשים בתקן של "5 סיגמא" עבור הכרזה על תגליות. ב-5 סיגמא ישנו רק סיכוי של אחד לשני מיליון (בערך) שתנודה מקרית תניב את התוצאה. רמה זו של וודאותודאות האיצה את ההכרזה שחלקיק שהנו בהתאמה עם [[בוזון היגס]] התגלה בשני ניסויים בלתי תלויים.
 
'''כלכלה'''
שורה 76:
בכלכלה, סטיית התקן משמשת לרוב כמדד הסיכון המקושר עם תנודות מחיר של נכס נתון (מניות, ניירות ערך, אג"ח וכדומה), או הסיכון של תיק השקעות (קבוצות השקעה, קרנות הון סיכון). סיכון הוא גורם משמעותי בבחירת דרך לניהול תיקי השקעות בצורה יעילה, בגלל שהוא קובע את שונות התשואות של נכס ו/או [[תיק השקעות]] ונותן למשקיעים בסיס מתמטי לקבלת החלטות השקעה (ראה ערך: [[התאוריה המודרנית של תיקי השקעות]]).
 
העיקרון הבסיסי של סיכון הוא שכשהוא גדל, התשואה אמורה לגדול גם כן, עליה שנקראת פרמיית סיכון (ראו [[פרמיה (שוק ההון)]]). במילים אחרות, משקיעים אמורים לצפות לתשואה גבוהה יותר כאשר ההשקעה נושאת בחובה סיכון גבוה יותר או חוסר וודאותודאות. כאשר מעריכים השקעות, רצוי שהמשקיעים יעריכו גם את התשואה הצפויה וגם את חוסר הודאות בתשואות עתידיות. סטיית התקן נותנת הערכה מכומתת של חוסר הודאות לגבי תשואות עתידיות.
 
לדוגמה, נניח שמשקיע צריך לבחור בין שתי מניות. למניה א' הייתה תשואה ממוצעת של 10% לאורך עשרים השנים האחרונות, עם סטיית תקן של 20%. לאורך אותה תקופה למניה ב' הייתה תשואה ממוצעת של 12%, אבל סטיית תקן גבוהה יותר של 30%. על בסיס סיכון-תשואה, המשקיע עלול להחליט שמניה א' היא בחירה בטוחה יותר, מכיוון שתוספת של שני אחוזי תשואה למניה ב' אינה שווה את הסיכון שנובע מעליה של 10% בסטיית התקן. למניה ב' סיכוי גבוה יותר לרדת בערכה (אך גם לעלות) לעיתים תכופות יותר מאשר מניה א' תחת אותם התנאים, וצפויה לספק תשואה גבוהה רק בשני אחוזים ממניה א'.