תרומות ומעשרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רקע: ההסבר שהופיע היה לא הגיוני (מה זה "טוב לא"? בעברית סדר המילים הוא "לא טוב"...). אגב, במילון אבן שושן כתוב שזה אולי מהמילה "טפל" |
מ בוט החלפות: \1ידיים, \1 |
||
שורה 13:
הפרשת תרומות ומעשרות הכרחית ל[[כשרות]] המאכל ולכן נטבעו מונחים שונים כדי להגדיר מזון ביחס לנושא זה:
* '''טבל''' - יבול אשר לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות או חלק מהן
* '''דמאי''' - יבול אשר לא ידוע בבירור אם הופרשו ממנו תרומות ומעשרות.
* '''מתוקן''' - יבול אשר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין.
חיוב התרומות ומעשרות חל על [[פרי|פירות]] ו[[תבואה]] הגדלים בארץ ישראל, אולם חכמים הוסיפו לחייב [[ירק]]ות, ופירות הגדלים בסביבתה הקרובה של ארץ ישראל. חיוב תרומות ומעשרות אינו מתקיים ב[[שנת שמיטה]], מכיוון שבשנה זו יבול השדה [[הפקר]] {{ הערה| בארצות הסמוכות לארץ ישראל תיקנו שמפרישים בשמיטה, ועיין משנה
==רקע==
שורה 30:
נוהג של מתן עשירית מן היבול, היה מקובל בתקופה העתיקה בעמים שונים, כאשר המעשר היה ניתן ל[[מקדש]] מקומי או כ[[מס]] ל[[מלך]]. ב[[בבל]] מתועדים מעשרות החל מ[[המאה ה-6 לפנה"ס]], וניתן לשער שנהגו אף קודם לתיעוד זה.{{הערה|מנחם הרן, אנציקלופדיה מקראית, מעשר עמ' 204}} ה[[צור (לבנון)|צור]]ים היו מעלים מעשרות למקדש [[מלקרת]], וכך נהגו גם ב[[קרתגו]].{{הערה|[[דיודורוס]], כ, 14}}
על המעשר אמר רבי עקיבא: "מעשרות סייג לעושר".{{הערה|1=משנה, [[מסכת אבות]]}} [[חז"ל]] אומרים שבכל התורה אסור לנסות את הקב"ה לראות אם מתקבל שכר על קיום ה[[מצווה]], אולם במעשרות מותר לבחון את הקב"ה. דבריהם מבוססים על הפסוק ב[[ספר מלאכי]]: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת...
==פירוט התרומות והמעשרות==
| |||