טאר – הבדלי גרסאות

'''טאר''' הוא [[כלי פריטה]] איראני ממשפחת ה[[לאוטה|לאוטות]], אשר נבנה החל מ[[המאה ה-15]]. המילה טאר משמעה מיתר ב[[שפות הודו-איראניות]] רבות וקיימת בשמות של כלי נגינה שונים כגון דוטאר (שני מיתרים), סאטאר או [[סיטאר]] (שלושה מיתרים), גיטארה (גיט - מקור המילה איננו ידוע + טאר - מיתר). גופו של הטאר בנוי מעץ תות בצורה של הספרה 8 עם בטן והוא בעל צוואר ארוך. [[תיבת תהודה|תיבת התהודה]] שלו מכוסה בעור כבש ובכך נוצר עומק לצלילים של הכלי. לכלי 6 [[מיתר (כלי מיתר)|מיתרים]] ובעת העתיקה נחשב למלך כלי הפריטה. הטאר הוא חלק בלתי נפרד מכלי הנגינה במוזיקה הקלסיתהקלאסית הפרסית והכורדית. הטאר נהיה נפוץ במדינות שונות בעולם בעיקר בגלל צליליו האקזוטיים וכן עקב הפצתו על ידי מהגרים מאיראן. כך למשל, בישראל ניתן לראות את הטאר האיראני בקרב עולים מ[[איראן]]. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] הכלי נהיה פופולרי בישראל ובעולם לניגון מוזיקה המבוססת על סגנונות שונים מ[[המזרח הקרוב]] ו[[צפון אפריקה]] (להבדיל מ[[מוזיקה מזרחית]]), וכן לניגון [[מוזיקת עולם]]

לטאר האיראני היו קיימות בעבר כמה גרסאות שונות כגון כלי נגינה עם מספר מיתרים שונה או [[תיבת תהודה]] העשויה מחתיכת עץ אחד ולא שתיים מודבקות כמו בטאר המודרני הנקרא [[מונגי]]. הצ'הארטאר ב[[פרסית]] "ארבעה מיתרים" (צ'האר - ארבע, טאר - מיתר) ממערב [[אפגניסטאןאפגניסטן]] הנו כלי נגינה דומה לטאר האיראני אך עם 4 מיתרים. צ'הארטאר היה השם המקורי של הכלי הנגינה טאר וייתכן שהוא הכלי המקורי שממנו נוצר הטאר באיראן, לו נוספו עם השנים שני מיתרים.

ב[[אזרבייג'ן]] ובכמה ארצות נוספות מצויה גרסה שונה של הכלי שנהיה נפוץ בקרב עמי ה[[קווקז]], [[מרכז אסיה]], ו[[טורקיה]]. הטאר האזרי נוצר בסוף המאה ה-18 על ידי מירזה סדיגג'אן כמודיפיקציה של הטאר האיראני שיזכיר בצליליו את ה[[רובאב]] האוזבקי, אף הוא כלי פריטה בעל פני מהוד המכוסים בעור של בקר או צאן. לטאר האזרי 11 מיתרים וגוף מעט שונה. ב[[אפגניסטאןאפגניסטן]] קיימת גרסה אפגנית של הטאר הנקראת מהאלי דוטאר שמיתריו מפוזרים לאורך כל הצוואר של כלי הנגינה, בדומה לכלי מיתר שאחרים מאפגניסטאןמאפגניסטן

====סרטונים ביוטיוב:====