קרב קרסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 107:
האצילים הצרפתיים, שבזו מלכתחילה לשכירי החרב הגנואזים ותעבו אותם, ראו במנוסתם משדה הקרב בגידה, פרי קשר עם האנגלים. מפקד כוח החלוץ הצרפתי, שרל השני רוזן אלנסון (או לפי מקורות אחרים, המלך פיליפ עצמו), זעם כל כך על התנהגותם, עד שהורה לפרשים הכבדים שבפיקודו להשמיד אותם. הפרשים הצרפתיים הסתערו קדימה, תוך שהם דורסים וטובחים בדרכם את המון שכירי החרב הנמלטים (שנלכדו בין הצבאות היריבים, ורובם נהרגו), ולאחר מכן המשיכו להסתער במעלה הרכס לעבר החזית האנגלית. כתוצאה מההתנגשות עם שכירי החרב הנמלטים, ומהקרקע הבוצית (בעקבות הגשם), הסתערות הדרג הראשון של הפרשים הכבדים הצרפתים, שלא הייתה מסודרת מלכתחילה, הואטה והשתבשה לחלוטין עוד לפני שהגיעה ליעדה.
 
הקשתים האנגליים ידעו, שחיציהם אינם יכולים לחדור את השריון של האבירים הצרפתיים אלא מטווח קצר של כמה עשרות מטרים, ולכן כיוונו אותם בעיקר אל הסוסים של הפרשים, שלא היו ממוגנים היטב. מטר החצים שלהם בלם/הניס והניס את מרבית הפרשים לפני שהגיעו לקווים האנגליים, ופגע ברבים מהם. הבורות שנחפרו לפני החזית האנגלית פגעו ברגלי חלק מהסוסים של הפרשים, שהצליחו להגיע למרחק קצר מעמדות הקשתים האנגליים, והאטו את הסתערותם לקצב הליכה. קומץ הפרשים, שהצליחו בכל זאת להגיע עד לשורות האנגליות הקדמיות, היו טרף קל לנושאי הרומח והפרשים הכבדים האנגליים, שהוצבו מאחורי הקשתים. הם הופלו מסוסיהם וחוסלו על הקרקע. אחד מהם היה הרוזן מאלנסון, שנהרג כנראה בשלבים המוקדמים של הקרב.
 
הצרפתים תקפו שוב ושוב. גלי הפרשים הצרפתים התנפצו בזה אחרי זה על העמדות האנגליות, מרביתם נפגעו מהחצים האנגלים ולא הגיע בכלל לעמדות האנגליות. ההתקפה האחרונה, ה-15 במספר של הפרשים הצרפתים נערכה בחשכה גמורה. בסוף היום הצליח המלך הצרפתי הצליח לאסוף רק 60 אבירים ורצה לתקוף עם קומץ זה את האנגלים, אך בסוף חזר בו ונסוג עם שארית צבאו. האנגלים שלא יכלו לדעת את גודל ניצחונם, נשארו בעלי השדה.
 
האבדות האנגליות היו קלות מאוד ואילו הצרפתים איבדו לפחות 10,000 לוחמים, בהם אבירים רבים ואריסטוקרטים בכירים.