יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליצירתיות |
|||
שורה 150:
בתי הספר שהשתייכו למערכת החינוך החילונית שכרו מורים ל[[לימודי קודש]], אך הקצו לנושא זה שעות לימוד מועטות ביחס לאלה שהוקצו ללימודים כלליים, ולא בכל בתי הספר הייתה הקפדה על קיום שיעורים אלה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043659:0}}
החינוך הדתי במרוקו התקיים בעיקר ב[[תלמוד תורה|חדרים]] מסורתיים, שנקראו "כותאב". עם החלתו של החינוך החילוני, יותר ויותר יהודים עזבו את החינוך הדתי, וכך מספרם של חדרים אלו הלך ופחת, אך הם לא התבטלו כליל. הלימודים בחדרים אלו החלו מגיל 5, וכללו לימוד של קריאת ה[[אותיות]] וה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]], [[מילה (בלשנות)|מילים]], [[פסוק]]ים, [[פרשת השבוע|פרשות]] ותרגומן ל[[ערבית יהודית]], [[טעמי המקרא]] וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. שיטת הלימוד התבססה על [[שינון]] במקהלה: הילדים אומנו לחזור ולשנן את הפסוקים. כמו כן, מורי ה"כותאב" נהגו להדביק על הלוח פסוק מהתנ"ך, ולהורות לתלמידים את קריאתו, כתיבתו ומשמעותו. שיטת הלימוד לא עודדה יזמה
מספר הלומדים בחדרים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובראשית [[המאה ה-20]] אינו ידוע במדויק, אך ברור כי החינוך המסורתי לא הקיף את כל הילדים בקהילה אלא מעטים בלבד. החל מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] חלה [[רפורמה]] בחינוך המסורתי, וקמו אגודות במטרה לחדשו ולהתאימו למציאות של אותם הימים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043659:1|{{צ-ספר|מחבר=דוד סולומוניקה|שם=יהדות מרוקו במאה ה-20|מו"ל=מו"ל לא ידוע|שנת הוצאה=שנת הוצאה 1968 (משוער)}}}}
|