אווירון (חברה) – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Avironhoz.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דב הוז ויצחק בן יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אווירון ליד מטוסו]]

[[קובץ:הרכבת מטוס במוסך המטוסים של חברת אוירון 1939 ארכיון ההגנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכבת מטוס במוסך המטוסים של חברת אוירון, 1939, ארכיון ההגנה]]

 

החברה הקימה בשנת [[1938]] בית ספר לטייס בקיבוץ [[אפיקים]] שב[[עמק הירדן]], וב-[[20 ביולי]] [[1939]] נערך טקס ענידת הכנפיים לתשעת הבוגרים הראשונים. במהלך [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הופעלו מטוסי החברה במשימות סיור וקישור, התרעה מפני מתקפות של כנופיות ערבים, העברת ידיעות ליישובים מבודדים ו[[פינוי נפגעים]].

בנובמבר [[1947]] הועברו מטוסי החברה לרשות "[[שירות האוויר]]" של [[ההגנה]], היחידה שהיוותה יסוד ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], והוטסו משדה התעופה ב[[לוד]] ל[[שדה דב]] שבתל אביב.

 

[[קובץ:Aviron airline company Israel.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מטוס נוסעים של חברת אווירון, [[דה הבילנד דראגון]] <!-- אולי דראגון ראפיד -->, בשדה התעופה בלוד בשנת 1947]]

ביוני 1936 יצא מייג'ור דז'מבינסקי, טייס פולני שהיה מיודד עם איש [[קלוב התעופה לישראל|הקלוב הארצישראלי לתעופה]] צבי הלברשטט, מפולין במטוסו הפרטי כדי להגיע לארץ ישראל ולהתעניין בנושא התעופה האזרחית המתפתחת במקום. תחת זאת, דווקא אצל תושבי הארץ התעורר עניין בנושא בזכות נחיתתו רבת-הרושם בפאתי תל אביב. דז'מבינסקי הופגש עם ראשי 'ההגנה' [[אליהו גולומב]] ו[[דב הוז]], שהתרשמו מאוד מיכולתו של האווירון לגמוא מרחק רב ולנחות במגרש שהוכן עבורו בזריזות. גולומב והוז התרשמו עד כדי כך שבאותו החודש חתמו על חוזה רכישה של שני דאונים ומטוס קל מתוצרת פולנית.

לאחר הזמנת המטוס, על רקע מאורעות תרצ"ו, דב הוז ו[[יצחק בן יעקב]], שני אנשי 'ההגנה' שהתעניינו בתעופה, רשמו תוכנית להקמת חברת תעופה עברית שתפעל בחסות המוסדות הלאומיים. למעשה תהיה החברה המסחרית רק כיסוי למטרתה האמיתית, שהיא סיוע אווירי במצבי חירום ליישובים מנותקים (כאמור, החשאיות הייתה נחוצה מתוקף היותה של ארץ ישראל שטח מנדט בריטי). בעיצומם של המאורעות, ביולי 1936, המוסדות הלאומיים אישרו את תוכניתם של הוז ובן יעקב, והוקמה חברת 'אווירון' בראשותם. למעשה, הייתה זו התגשמות תוכניתו של [[יצחק צ'יזיק]], שנפסלה שנתיים קודם לכן נוכח עדיפותה הכלכלית של תוכניתו של רוטנברג. באופן סמלי המטוס שרכש צ'יזיק עם דב הוז ונותר בלונדון יובא לארץ ישראל עם הקמת 'אווירון', והוא עמד לרשות החברה יחד עם המטוס הפולני שנרכש לאחר נחיתתו של דז'מבינסקי בתל אביב.

 

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - FIRST FLYING TRAINING COURSE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קורס טיס ראשון של חברת אווירון בעמק הירדן, 1938]]

[[קובץ:טייסי הפלמח ליד מטוסי חברת אוירון שבהם התאמנו 1947 ארכיון ההגנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טייסי הפלמ"ח ליד מטוסי חברת אוירון שבהם התאמנו, 1947, ארכיון ההגנה]]

יצחק בן יעקב, שותפו של דב הוז להנהלת 'אווירון', הבין עם הקמת החברה כי ההון החומרי שיועמד לרשותו לא יהיה גדול, ולכן פנה להון האנושי של החברה - כלומר, הכשרת טייסים. קורס הטיס הראשון של החברה נפתח במרץ 1938 ליד קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן (הרחק מעיניהם הבולשות של השלטונות), וחניכיו היו חברי הקלוב הארצישראלי לתעופה שעסקו בדאייה כהכנה להכשרתם כטייסים (בכך באה לידי מימוש אסטרטגיית השלבים של נדב - דאייה, ואחריה טיסה - ומוצה הקשר בין הקלוב לבין 'אווירון'). חרף קשיים לוגיסטיים ופיננסיים שפקדו את הקורס, ביולי 1939 סיימו תשעה חניכים את קורס הטיס העברי הראשון. ההצלחה הביאה לפתיחתו של הקורס השני, שבמהלכו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוצאה פקודה מטעם ממשלת המנדט שאסרה כל טיסה אזרחית בשמי הארץ (למרות האיסור התירו הבריטים לקורס להסתיים). קורסי הטיס של 'אווירון' התחדשו רק בשנת [[1943]] ב[[שדה התעופה רמלה]], ונמשכו עד פירוק החברה בשנת 1948, ובסיכומם הוכשרו כ-140 טייסים ארצישראליים.

 

מלבד קורס הטיס של 'אווירון', הופעלו מטוסי החברה גם במשימות אחרות. כאמור, מראשית דרכה היו לחברה יעדים לאומיים, והרווח הכלכלי היה יעד משני בחשיבותו. הצד המסחרי של החברה כלל רק קו סדיר אחד בין לוד לבין חיפה, וכן שירות 'טקסי אווירי' (שירות טיסות מיוחדות, ששימש אף הוא למשימה לאומית - הטסת מנהיגי היישוב ליעדים שונים בעולם). לעומת זאת, הצד הביטחוני של 'אווירון' היה ענף - מטוסי החברה היו חגים מעל קבוצות חקלאים ופועלים במקומות מרוחקים ושומרים עליהם (למשל, מפעל הקמת '[[גדר הצפון]]' שחצצה בין שטח [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל לבין שטח המנדט הצרפתי על [[סוריה]] ו[[לבנון]]), מקשרים יישובים מרוחקים למרכז היישוב היהודי בדרך האוויר על ידי אספקת [[מזון]], [[תחמושת]] וכוח אדם או פינוי פצוע ל[[בית חולים]] בעיר, מלווים את העלייה לקרקע בימי '[[חומה ומגדל]]' (בייחוד בהקמת [[חניתה]] במרץ [[1938]]) ומסייעים בתצפית למבצעי '[[פלוגות השדה]]' שהוקמו כי לעמוד אל מול ההתקפות הערביות.

 

[[קובץ:Memorial plaque to Aviron company in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|לוחית זיכרון בכניסה למשרד חברת אווירון בתל אביב]]

עם שכוך המאורעות בשנת [[1939]], חברת התעופה נדרשה פחות להגנת היישוב. בנוסף, התפרקותן של חברות התעופה הביא להגדלת צי המטוסים של 'אווירון'. שני הגורמים הללו אפשרו לחברה לפתח יותר את הצד המסחרי שלה. מנהליה, אנשי 'ההגנה' דב הוז ויצחק בן יעקב, הגישו בקשות שונות לממשלת המנדט - העברת בסיס החברה מלוד לשדה התעופה בתל אביב, פתיחת נתיבי אוויר בינלאומיים והפעלת קו טיסה לצמח - כדי להגדיל את היצע הטיסות. מלבד פתיחת הקו לצמח (שהחל לפעול באפריל [[1940]] בטיסות סדירות פעמיים בשבוע) בקשותיהם לא אושרו. בחלוף הזמן, עם התקרבות מלחמת העולם השנייה לאזור המזרח התיכון, נסגר חלון ההזדמנויות העסקי שנפתח בפני החברה עם היפסקות המאורעות. החזית התקרבה ביותר לשטח המנדט ביוני 1940, כאשר [[איטליה]] שחלשה על [[לוב]] הכריזה מלחמה על [[בעלות הברית]], ו[[הצבא הבריטי]] נערך בהתאם והעביר את כל תחום התעופה בארץ ישראל לשליטתה של מפקדת [[חיל האוויר הבריטי]] בירושלים. טיסות החברה הופסקו, וקורס הטיס השני שפתחה נמשך תחת תנאים מגבילים.

עיריית תל אביב הציבה [[לוחית זיכרון]] בכניסה לבית בו היה משרד חברה אווירון ברחוב [[אחד העם]] 70 בתל אביב.

 

 

* עדו אמבר ואחרים, '''שורשי חיל האוויר''', משרד הביטחון, 1997.

* [[דוד אביר]] ו[[גרשון ריבלין]], '''ברום שחקים''', הוצאת מערכות, 1960.

 

 

* {{אתר חיל האוויר||חברת אווירון|3012-4400}}

* [http://tnuathaavoda.info/terms/home/terms/1118313406.html אוירון] באתר תנועת העבודה הישראלית