יהדות קונסרבטיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להטפת דם ברית
מ הוספת קישור ליצירתיות
שורה 13:
גם סוגיית ה[[התגלות]] עברה התפתחות ניכרת. פרנקל ומקורביו הפעילו שיטות מדעיות-ביקורתיות בניתוח [[התורה שבעל פה]], וראו את [[חז"ל]] כמחדשים יצירתיים ולא [[תורה מן השמים|רק כנושאי ומפרשי]] המסורה שניתנה מקשה אחת למשה ב[[מעמד הר סיני]]. במקביל, דחו לחלוטין את [[ביקורת המקרא]] והוסיפו לראות בתורה שבכתב פרי בלעדי של התגלות שמיימית, טקסט המצוי מעבר לניתוח ספקני. כבדברים אחרים, פרנקל מעולם לא הבהיר את אמונותיו בנושא, וגישתו ליחס בין הרכיב האלוהי לאנושי בתורה שבעל פה עודנה מושא למחלוקת בין החוקרים.{{הערה|Michael Meyer, '''Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism''', Wayne State, 1995. עמ' 414, הערת שוליים 97.}} שלילה דומה של ביקורתיות כלפי החומש הופגנה על ידי חלוצי הקונסרבטיבים בארצות הברית, כמו [[שניאור זלמן שכטר]] והרב [[אלכסנדר קוהוט]]. גלגול של גישה זו הופיע בשנות ה-20, כשבית-המדרש באמריקה לרבנים החל לאמץ במהוסס את ביקורת המקרא: הוגים מובילים החלו לגרוס שבהר סיני אכן הייתה התגלות מילולית ומפורשת של האל למשה, אבל התורה עצמה הועלתה על הכתב בידי כותבים מאוחרים יותר. שמרנים מעטים עודם מוסיפים לאחוז בתפישה זו.{{הערה|שם=אר|Alan Silverstein, '''Modernists vs. Traditionalists: Competition for Legitimacy within American Conservative Judaism''', התפרסם בתוך: '''Studies in Contemporary Jewry : Volume XVII''', Oxford University Press, 2001. עמ' 34–50. (להלן: '''סילברשטיין''').}}
 
הרקונסטרוקטיבים, שצמחו החל משנות ה-30, דחו כליל את מושג ההתגלות וראו בכתבי הקודש יצירה אנושית טהורה. עמדתם לא התקבלה על הרוב, אבל יחד עם היחלשות האמונה באלוהיות התנ"ך בציבור האמריקני, השפעתם הביאה סביב שנות ה-70 להפיכת תפישות לא-מילוליות של הרעיון לדומיננטיות בתנועה הקונסרבטיבית. [[אליוט דורף]] סיווג את מחנה הרוב הזה לשתי קבוצות: אלו הטוענים שהאל הקרין מסר מפורש כלשהו לתודעתם של מחברי המקרא, והם העלו על הכתב את מה שהבינו; ואלו הגורסים שהבורא כלל לא תקשר עמם, אלא פשוט השרה עליהם את נוכחותו והחווייה הפעימה וגררה אותם לפרץ [[יצירתיות]] רוחנית. בסיכומו של דבר, שתי אסכולות אלה תיארו את מסירת התורה כתהליך אנושי עם מידת-מה של השראה אלוהית, וסיפקו הצדקה להחלת שינויים נרחבים בנוהג הדתי. עם זאת, המשותף לכל התפישות הקונסרבטיביות הוא הדגשת ההתגלות של הבורא למנהיגים הרוחניים או לעם ישראל כקולקטיב (ולא לפרט הבודד, כביהדות ה[[רפורמי]]ת). בשל כך גם מעניקות כולן חשיבות רבה למסורת ולקהילה ולא להכרעה האישית, מאפיין בולט של המחשבה הקונסרבטיבית לכל זרמיה.{{הערה|דורף, Ancestors, עמ' 107-114.}}
 
==אידאולוגיה==