יהדות קונסרבטיבית – הבדלי גרסאות

גם סוגיית ה[[התגלות]] עברה התפתחות ניכרת. פרנקל ומקורביו הפעילו שיטות מדעיות-ביקורתיות בניתוח [[התורה שבעל פה]], וראו את [[חז"ל]] כמחדשים יצירתיים ולא [[תורה מן השמים|רק כנושאי ומפרשי]] המסורה שניתנה מקשה אחת למשה ב[[מעמד הר סיני]]. במקביל, דחו לחלוטין את [[ביקורת המקרא]] והוסיפו לראות בתורה שבכתב פרי בלעדי של התגלות שמיימית, טקסט המצוי מעבר לניתוח ספקני. כבדברים אחרים, פרנקל מעולם לא הבהיר את אמונותיו בנושא, וגישתו ליחס בין הרכיב האלוהי לאנושי בתורה שבעל פה עודנה מושא למחלוקת בין החוקרים.{{הערה|Michael Meyer, '''Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism''', Wayne State, 1995. עמ' 414, הערת שוליים 97.}} שלילה דומה של ביקורתיות כלפי החומש הופגנה על ידי חלוצי הקונסרבטיבים בארצות הברית, כמו [[שניאור זלמן שכטר]] והרב [[אלכסנדר קוהוט]]. גלגול של גישה זו הופיע בשנות ה-20, כשבית-המדרש באמריקה לרבנים החל לאמץ במהוסס את ביקורת המקרא: הוגים מובילים החלו לגרוס שבהר סיני אכן הייתה התגלות מילולית ומפורשת של האל למשה, אבל התורה עצמה הועלתה על הכתב בידי כותבים מאוחרים יותר. שמרנים מעטים עודם מוסיפים לאחוז בתפישה זו.{{הערה|שם=אר|Alan Silverstein, '''Modernists vs. Traditionalists: Competition for Legitimacy within American Conservative Judaism''', התפרסם בתוך: '''Studies in Contemporary Jewry : Volume XVII''', Oxford University Press, 2001. עמ' 34–50. (להלן: '''סילברשטיין''').}}

 

 

==אידאולוגיה==