לימוד בעל פה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26635523 של 2A01:6500:A052:2312:57EC:C6A4:8014:F22D (שיחה) יש קישור לחפיז
שורה 18:
==לימוד בעל פה בחינוך המוסלמי: חפיז==
[[קובץ:Madrasah pupils in Mauritania.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תלמידים [[מאוריטניה|מאוריטנים]] צעירים ב[[מדרסה]] משננים פסוקי [[קוראן]] הכתובים על לוחות עץ]]
'''[[חאפט']]''' או '''[[חפיז]]''' ([[ערבית]] حافظ قرآن או حافظ) אשר משמעותו המילולית "שומר", הוא מונח מוסלמי המתייחס לאדם אשר הצליח לשנן את כל ה[[קוראן]] בעל פה.
 
בתקופת הנביא מוחמד, במאה ה-7 לספירה, תושבי [[חצי האי ערב]] היו ברובם אנלפביתים. לכן, שימור ההיסטוריה, תולדות המשפחה, שירה ורבים משאר היבטי התרבות נעשה באמצעות לימוד בעל פה. כך גם השתמרו דברי הנביא מוחמד עד אשר קובצו לספר [[הקוראן]].
שורה 29:
 
רוב החופאז למדו בילדותם בבתי מדרש מוסלמיים, [[מדרסה]], שם אף למדו את כללי ה[[תייוויד]] (כללי השינון) ואת ההטעמה שיש לתת למילים בתהליך הלימוד בעל פה. משימה זו אינה פשוטה, כי הקוראן מחולק ל-114 [[סורה|סורות]] (פרקים), המכילות כ-6,200 פסוקים (בהם כ-80,000 מילים או כ-330,000 אותיות).
 
 
==ראו גם==