מאיר שמחה הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חלימה222 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
}}
 
'''רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק''' ([[ה'תר"ג]], [[1843]] - [[ד' באלול]] [[ה'תרפ"ו]], [[14 באוגוסט]] [[1926]]) מגדולי רבני מזרח [[אירופה]] בדור שלפני [[השואה]]. ספריו החשובים הם "[[אור שמח (ספר)|אור שמח]]" על [[הרמב"ם]] ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו), וחידושיו על ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.
 
== ביוגרפיה ==
שורה 12:
פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי ה[[תנ"ך]] שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מה[[חרדים]] ועד [[ישעיהו ליבוביץ]]. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "[[ברלין]] היא [[ירושלים]]" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מה[[ציונות]]. במכתב שכתב ל[[קק"ל]] כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות ב[[ועידת סן רמו|סאן רעמא]], ניתן צו אשר [[ארץ ישראל]] תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד [[שלוש השבועות|השבועות]]" וברישיון המלכים, קמה [[מצוות יישוב ארץ ישראל]] ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".
 
בתו היחידה נישאה לרב [[אברהם לופטביר]] מחבר השו"ת '''זרע אברהם''' וזמן קצר אחרי הנישואים חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים.
==הנצחתו==
 
על שמו נקראה [[ישיבת אור שמח]] בירושליםב[[ירושלים]] ברחוב [[דוד תדהר]] 3 וברחוב [[שמעון הצדיק]] 22.
וכן רחוב אור שמח ב[[ירושלים]] וב[[בית שמש]].
 
== לקריאה נוספת ==