מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם, חידושיו לתורה שפורסמו אחרי מותו בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו) ו"חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס" על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

לידה	1843 ה'תר"ג בוטרימוניס, ליטא
פטירה	14 באוגוסט 1926 (בגיל 83 בערך) ד' באלול ה'תרפ"ו ריגה, לטביה
מדינה	האימפריה הרוסית, לטביה
תקופת הפעילות	? – 14 באוגוסט 1926
השתייכות	חרדים ליטאים
חיבוריו	אור שמח, משך חכמה

ביוגרפיה

נולד בעיר בוטרימוניס באזור וילנה בליטא לרב שמשון קלונימוס הכהן ולאסנת. והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב בביאליסטוק אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי יום טוב ליפמן הלפרין שקירב אותו ולמד עמו בחברותא. כך למד גם עם הרב יצחק ליב גרוסברג, מחבר "שי למורא" על מסכת בכורות.

בתרמ"ח (1888) נתמנה לרב ליטאי בדווינסק לאחר פטירתו של הרב ראובן הלוי לוין שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (הרוגוצ'ובר היה הרב החסידי שם). איסר הראל, יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לרבי מאיר שמחה:

... בְּעִיצוּמַּה שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר וּמְלֻוָּה זְעָקוֹת שֶׁבֶר, פָּרְצוּ יְהוּדִים מְבֹהָלִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְצָעֲקוּ שֶׁהַמַּיִם עוֹמְדִים בְּכָל רֶגַע לִשְׁטֹף אֶת הָעִיר. רַבִּי מֵאִיר שִׂמְחָה קָם מִמְּקוֹמוֹ עָטוּף בְּטַלִּיתוֹ, וְשָׂם פְּעַמַיו לְעֵבֶר הַסּוֹלְלָה, וְאַחֲרָיו כֹּל הַקָּהָל בַּטַּלִּיתוֹת. הָרַב עָלָה עַל הַסּוֹלְלָה, עָמַד עָלֶיהָ, וְהִתְפַּלֵּל לִירִידַת הַמַּיִם. וְאָכֵן, תּוֹךְ כְּדֵי תְּפִלָּה הֵחֵל הַקֶּרַח לָנוּעַ מִמְּקוֹמוֹ, הַקֶּרַח נִבְקָע, וְהַמַּיִם הֵחֵלּוּ יוֹרְדִים בַּנָּהָר. הָיִיתִי עַל הַסּוֹלְלָה, צְעָדִים מִסְפָּר מְרַבִּי מֵאִיר שִׂמְחָה...

הספר משך חכמה מלא בדברי תורה מקוריים ומחודדים ובשל כך זכה לתפוצה רחבה מאוד. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מהחרדים ועד ישעיהו ליבוביץ. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "ברלין היא ירושלים" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אך שמר על ריחוק מהתנועה הציונית. במכתב שכתב לבקשת שליחי קק"ל כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה מצוות יישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".

בתו היחידה אסנת נישאה לרב אברהם לופטביר מחבר השו"ת זרע אברהם וזמן קצר אחרי הנישואים חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים, חתנו רבי אברהם גר בעיר ווארשא, ושם נפטר ביום כ"ג ניסן שנת תרע"ח, ונקבר בבית הקברות ליד האהל של בעל חמדת שלמה.

הנצחתו

על שמו נקראה ישיבת אור שמח בירושלים ועל שם ספרו הישיבה הקטנה "משך חכמה" בבני ברק, וכן רחוב בעל אור שמח בשכונת מעלות דפנה בירושלים, רחוב אור שמח בבית שמש ורחוב משך חכמה במודיעין עילית.

חיבוריו

• משך חכמה https://hebrewbooks.org/14061

על התורה, נכתב בצעירותו (בהיותו בן 17) ויצא לאור כשנה לאחר פטירתו.

• אור שמחhttps://hebrewbooks.org/14551 על סדר המשנה תורה לרמב"ם, נדפס לראשונה בתרפ"ו (אותה שנה בה נפטר).

https://hebrewbooks.org/14552 https://hebrewbooks.org/19983

• חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס על סדר התלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי.https://hebrewbooks.org/36160

https://hebrewbooks.org/59541 https://hebrewbooks.org/59542

לקריאה נוספת

• הרב זאב אריה רבינר, מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, תל אביב תשכ"ז.
• רבי מאיר שמחה מדווינסק, סדרת "אור עולם", רשת אור החיים.
• י. קאהן, מראה כהן, תולדות חיי בעל האור שמח.
• אשר ברגמן, האור שמח, תולדות חייו ומשנתו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
• אהרן סורסקי, רבי מאיר שמחה מדווינסק, בית יעקב: ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 6–7.
• יונה בן-ששון, מערכות האלוקות ומעגלות עולם נברא במשנתו העיונית של בעל "משך חכמה" : התאולוגיה והמטפיזיקה של ר’ מאיר שמחה הכהן, אשל באר-שבע ב' (1981), עמ' 355–378. ‬
• אהרן פיצ’ניק, הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל על חיבת הארץ ופחד השבועות, ברקאי א' (תשמ"ג), עמ' 37–41.
• עוזי קלכהיים, כלל ישראל והלכות ציבור במשנתו של הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל על פי ספרו "משך חכמה", מנחה לאי"ש (תשנ"א), עמ' 323–336.
• הרב יהודה קופרמן, מבוא לספר משך חכמה על התורה.
• יונה בן ששון, משנתו העיונית של בעל משך חכמה, מכללת ליפשיץ, תשנ"ו.
• נפתלי רוטנברג, מלך, ראשי-עם ושבטי ישראל: שוויון בפני החוק בפירושו של בעל המשך חכמה, בתוך: הוגים בפרשה, ידיעות ספרים 2005, עמ' 638–645. ‬
• הרב חיים דרוקמן, קמעא קמעא, פרק ו', בהוצאת ידיעות אחרונות והמכון התורני אור עציון, מהדורה מורחבת תשע"ח.

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, כהן, הרב מאיר שמחה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 39, באתר HebrewBooks
• 'ר' מאיר־שמחה ב"ר שמעון־קלמן הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 65–66 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1263–1264).
• מאיר שמחה הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• על רבי מאיר שמחה ותורתו באתר דעת.

ספריו

• אור שמח - מדע אהבה וזמנים, באתר HebrewBooks
• אור שמח - הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, באתר HebrewBooks
• אור שמח - חלק נשים וקדושה, באתר HebrewBooks
• משך חכמה באתר ויקיטקסט
• מאיר שמחה בן שמשון קלמן כהן (1843-1926), דף שער בספרייה הלאומית