רכבת תחתית – הבדלי גרסאות

על פי התוכניות, ב[[גוש דן]] עתיד בשנת [[2021]] להיחנך הקו האדום כחלק מ[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב]] שיכלול קטע תת-קרקעי בחלק ממסלולה בתל אביב. המערכת אמורה לכלול בשלבה הסופי מספר קווי [[רכבת קלה]] שרוב תחנותיה יהיו עיליות ומקצתן יבנו מתחת לאדמה. אך מערכת זו אינה נחשבת לרכבת תחתית. בהמשך מתוכננים במערכת התחבורה במטרופולין עוד 3 [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|קווי מטרו]] שיעברו ברוב שטח המטרפולין שישלבו תחנות תת-קרקעיות וקיבולת נוסעים גדולה יותר מקרונות הרכבת הקלה. הצעות תכנון לרכבת תחתית באזור תל אביב עלו לראשונה כבר ב-1925 ושוב בשנות ה-30 כשהעיר מנתה 150,000 תושבים והרכבת נועדה לחבר את תל אביב ליפו. מאז עלו וירדו תוכניות שכללו הצעות משתנות לנתיבי הרכבת שקודמו בהתאם להתפתחות העיר והערים הסמוכות לאורך החופים כשחלק מהמיזמים היו יוזמות ממשלתיות וכן של משרד התחבורה וחלק יוזמות שהוצעו עבור עיריית תל אביב. ב-1993, אף קיים ראש עיריית תל אביב באותה עת [[רוני מילוא]], טקס הנחת אבן פינה לרכבת התחתיתהעיילים.

גם [[בירושלים]] מתוכננים קטעי מסילה תת-קרקעיים עם תחנות תת-קרקעיות ב[[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים]].

כמו כן במסילת הרכבת מתל אביב לירושלים ישנו קטע תת-קרקעי שכולל מנהרות לרכבת ותחנות תת-קרקעיות. תחילה נפתחהנפתחו רק [[תחנת האומה]] ע"ש יצחק נבון בכניסה לעיר שרציפיה בעומק כ-80 מטרים תחת פני הקרקע ובהמשךוגם מתוכננתכן הארכת[[תחנת המסילההרכבת התת-קרקעיתמודיעין עד– לעירמרכז|תחנת העתיקהרכבת בירושליםמודיעין כולל תחנות תת-קרקעיות במרכז העיר וסמוך לכותלמרכז]].