רחל – הבדלי גרסאות

'''רָחֵל''' היא [[דמות מקראית]] המופיעה מופיע ב[[תורה]] בספר [[בראשית]], פרקים {{תנ"ך|בראשית|כט|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|בראשית|לה|קצר=כן|ללא=ספר}}. היא מתוארת כ[[נישואים|רעייתו]] האהובה ביותר של [[יעקב]], מבין ארבע נשיו, ו[[אמא|אם]] [[יוסף]] ו[[בנימין]]. במסורת היהודית, היא נחשבת לאחת מ[[ארבע האמהות]] של [[עם ישראל]].

רחל הייתה [[רועה צאן|רועת צאן]], בבית אביה [[לבן הארמי|לבן]], בפדן [[ארם]]. היא מתוארת במקרא כ"יפת תואר ויפת מראה". היא פגשה ליד ה[[באר מים|באר]] את [[יעקב אבינו|יעקב]], שנס על נפשו ל[[ארם]]לארם בעצת אמו [[רבקה]], לאחר הריב עם אחיו [[עשיו]], כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו. המקרא מספר שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר, ונשק לה. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה. מאחר שלא היה לו [[מוהר]] הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים.

[[רש"י]] מפרש את דבריו של יעקב ללבן, "[[ברחל בתך הקטנה]]", כך: {{ציטוטון|כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו.}} מכאן נובע הביטוי "[[ברחל בתך הקטנה]]" בימינו, שמשמעותו פירוט מדוקדק שאינו מותיר מקום לספק.

המקרא מספר במפורש כי יעקב אהב את רחל אהבה מיוחדת משאר נשותיו, אך לאה אחותה זו זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה [[עקרות|עקרה]]. היותה עקרה גרם לרחל צער רב וקנאה באחותה במספר השבטים שזכתה ללדת. רחל נתנה ליעקב את [[עבד|שפחתה]] [[בלהה]] כ[[פילגש]], כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, [[דן (דמות מקראית)|דן]] ו[[נפתלי]], מבטאים את שמחתה, את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה. לאחר שנות [[עקרות]], שגרמו לרחל ב[[יאוש]]ה לאיים {{הדגשה|הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי|{{תנ"ך|בראשית|ל|א|קצר=כן}}}}, ילדה לבסוף רחל [[בן]] וקראה לו [[יוסף]], [[שם פרטי|שם]] המציין את [[כבוד]]ה שהוּשב ואת הציפייה לבן נוסף: {{הדגשה|וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר|{{תנ"ך|בראשית|ל|כג|כד|קצר=כן}}}}.

לאחר עשרים שנות שהות ב[[חרן]], מחליט יעקב לשוב ל[[ארץ כנען]]. המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את ה[[תרפים]] (על פי אחד הפירושים – [[פסל (יצירה)|פסל]] ששימש ל[[ניבוי העתיד]]; על פי פירוש אחר, פסלים ההמ[[סמל|מסמלים]]ים את אבות המשפחה) של לבן אביה. המדרש מתמודד גם עם סיפור גניבת התרפים, שממנו יכול להשתמע שרחל השתמשה בהם, ודבר זה לא מתיישב עם בנייתה של רחל כדמות חיובית. הפירוש המקובל הוא שבזמן ההוא עוד לא היו אמצעים מפורשים בהם ניתן לעבוד את האל, והיא אילתרה על פי מה שהיא מכירה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שב[[חוק|דין]] ה[[חורים|חורי]] העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות (על פי חוזה שנמצא בעיר העתיקה [[נוזי]] ובו כתוב: "שני הבנים, המאומץ והטבעי - יחלקו את הירושה בשווה, אבל את האלים של הבית יקח הבן הטבעי, ובזה יובן שהבן הטבעי הוא אדון הבית והרכוש").{{הערה|[[יואל בן נון]], [https://www.929.org.il/tag/130/post/931 שאלה של רכוש], אתר לימוד התנ"ך 929}}

לפי [[ספר היובלים]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/32.htm פרק לב פסוק לט]}} רחל נפטרה ב-[[י' בטבת]], לפי ה[[פסיקתא]] רבתי בין [[פסח]] ל[[שבועות]],{{הערה|פסיקתא רבתי, ג', יא' עמוד ב'.}}, ולפי ה[[ילקוט שמעוני]] ב[[י"א בחשוון]].{{הערה|יעל לוין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/bedamaih-2.htm בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל] באתר דעת}} ביום י"א בחשוון נוהגים המונים לפקוד את [[קבר רחל]] לזכרה.

כשיצאו [[עם ישראל|ישראל]] ל[[גלות (עם ישראל)|גלות]], עברו ליד קברה, והיא הזכירה לאל את הוויתור לאחותה ובזכות זה הבטיח האל להחזיר את ישראל ל[[ארץ ישראל|ארץ]]. יש מדרש המייחס ליעקב את הכוונה לקבור את רחל דווקא בדרך מ[[ארץמארץ ישראל]] אל הגלות על מנת שתתפלל על עם ישראל. המדרש לומד מרחל את חשיבות התפילה. מסופר כי ארבע האמהות היו עקרות כי האל אוהב את תפילתן ורצה שיתפללו לילדים.

* Susan Starr Sered{{כ}}, [https://www.jstor.org/stable/40753126 Rachel's Tomb: The Development of a Cult].{{כ}} Jewish Studies Quarterly, גליוןגיליון 2, 1995.

* שלומית ליר, [https://www.academia.edu/34437009/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%94_The_Voice_is_the_Voice_of_Rachel_the_Hands_are_the_hands_of_Leaהקול_קול_רחל_הידיים_ידי_לאה_The_Voice_is_the_Voice_of_Rachel_the_Hands_are_the_hands_of_Lea הקול קול רחל, הידיים ידי לאה], פרשנות למדרש איכה בנושא חילופי האחיות. בתוך '''א-מיתיות - צדק חברתי, מגדר ומדרש''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]].