אליזבת מריה, נסיכת בוואריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 24:
אליזבת מריה נולדה ב[[מינכן]] ב-[[8 בינואר]] [[1874]], ל[[לאופולד, נסיך בוואריה]] ול[[גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה]], בתם של [[פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה]] ו[[אליזבת, נסיכת בוואריה]]. היא הייתה הבת הבכורה. הייתה לה אחות צעירה אחת [[אוגוסטה, נסיכת בוואריה (1875–1964)|אוגוסטה]], ושני אחים צעירים: [[גאורג, נסיך בוואריה|גאורג]] ו[[קונרד, נסיך בוואריה|קונרד]].
 
היא התאהבה בלודוויג פיליפ גראף פון ספרייד אונד בוטנהיים ([[26 בספטמבר]] [[1870]] - [[5 בספטמבר]] [[1951]]), אולם שניהם ידעו שהוריה לעולם לא יתנו להם להינשא. אליזבת מריה הייתה נצר לשתיים ממשפחות האצולה הוותיקות והמכובדות ביותר באירופה: [[בית הבסבורג]] ו[[בית ויטלסבאך]], בעוד לודוויג לא היה אלא אציל זוטר. בנוסף על כך הוא היה [[פרוטסטנטי]] בעוד משפחתה של אליזבת מריה הייתה [[קתולי]]ת. לפיכך הם ברחו ביחד, ונישאו ב[[גנואהג'נובה]] ב-[[2 בנובמבר]] [[1893]]. לודוויג כתב מכתב להוריה בו הסביר להם שהוא ואליזבת נחושים לא להיפרד, ונאלצו לבחור בין בריחה להתאבדות משותפת. נישואיהם היו מאושרים מאוד, ונולדו להם חמישה ילדים.
 
אביה של אליזבת, ובמיוחד סבה מצד האב, [[לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה]] זעמו על המעשה וסירבו לחדש את הקשר עם אליזבת. כעבור מספר שנים, תודות למאמצים של אמה גיזלה ושל סבה השני הקיסר פרנץ יוזף, הושג פיוס ביניהם. הקיסר פרנץ יוזף אף אירח את לודוויג בו[[וינה]] והעניק לו את התואר [[רוזן]]. עם זאת, במכתב לאשתו, הקיסרית סיסי, הוא הודה שלמרות שהוא עדיין אינו מרוצה מהנישואים, הוא מתפעל מנחישותה ואופיה של אליזבת. ב-[[1908]] רכש בעלה את טירת סטריבר בעיר [[גרסטן]] שבאוסטריה. הטירה נמצאת ברשות המשפחה עד היום. לודוויג נפטר ב-[[1951]], ואליזבת ב-[[1957]]. היא נקברה בבית הקברות בגרסטן.