איתמר (יישוב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20:
ניסיון ההתנחלות הראשון באזור התבצע על ידי "גרעין [[אלון מורה]]" ביוני 1974.
ב-3 ביוני [[1979]] אישרה הממשלה את התיישבות הגרעין סמוך לכפר [[רוג'ייב]] בגבעה 637, כ-500 מטר מצפון למיקום הנוכחי של איתמר. ב-5 ביוני 1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף [[בנימין בן אליעזר]], על צווים לתפיסת שטח של כ-800 דונמים ולאחר יומיים עלו המתיישבים למקום{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|ההחלטה על אלון מורה תביא להפקעת 800 ד' אדמות פרטיות|1979/06/04|00401}}}}. לצורך הקמת היישוב (שנקרא אז "אלון מורה") הוקצו 50 מיליון [[ל"י]] והוחלט שהוא יאוכלס תור חודשיים{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|אלון מורה יאוכלס תור חודשיים|1979/06/11|00402}}}}.
ב-20 ביוני 1979 הגישו חלק מבעלי הקרקע הפרטית ברוג'ייב (בעלי שטח של 125 דונמים) ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] בקשה ל[[צו מניעה]] נגד תפיסת אדמותיהם הפרטיות{{הערה|בג”ץ 390/79 דויקאת נגד ממשלת ישראל - הידוע כ"בג”ץ אלון מורה"}}. הממשלה הטילה על הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]], להגיש תצהיר להצדקת הצורך הביטחוני בתפיסת השטח. אולם לצד תצהירו של הרמטכ"ל הגיש שר הביטחון [[עזר ויצמן]] (באמצעות מזכיר הממשלה, במענה לדרישת בית המשפט) תצהיר משלו ובו טען שהוא "סבור כי ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא בדרך הקמת יישוב במקום האמור". בג"ץ פסק ב-22 באוקטובר 1979 ששיקולי הביטחון לא היו עיקריים ולכן על המדינה לפנות את המתנחלים מאדמות העותרים תוך 30 יום{{הערה|{{מעריב||בית המשפט החליט יש לפנות את אלון מורה|1979/10/23|02705}}}}. בעקבות זאת הועתקה אלון מורה לגבעה 756 שב[[הר כביר]].
| |||