אנרגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "אנרגיה היא ילדים מעצבנים מ-ו3 שעושים העתק הדבק * קטגוריה:גדלים פיזיקליים" תגיות: החלפה עריכה חזותית |
TheStriker (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 26676789 של 212.179.174.219 (שיחה) |
||
שורה 1:
[[קובץ:Lightning over Oradea Romania zoom.jpg|ממוזער|250px|[[ברק]] הוא התמוטטות חשמלית של האוויר בידי שדה חשמלי חזק שנהפך [[זרם חשמלי|לזרם]] של אנרגיה. ההפרש בין המטענים [[אטמוספירה|באטמוספירה]] (אנרגיה אלקטרוסטטית-פוטנציאלית) משתנה ל[[חום (פיזיקה)|חום]], [[אור]] ו[[קול]], שהם צורות אחרות של אנרגיה.]]
ב[[פיזיקה]], '''אֵנֶרְגִּיָּה''' היא [[גודל פיזיקלי]] [[סקלר (פיזיקה)|סקלרי]], שמציין את כמות [[עבודה (פיזיקה)|העבודה]] היכולה להיעשות על ידי [[כוח (פיזיקה)|כוח]], המסייע ל[[הבנה]] בכל תחומי הפיזיקה. לפי הגדרה כללית יותר, אנרגיה היא הגודל הפיזיקלי שנשמר כתוצאה מכך שחוקי הפיזיקה קבועים ב[[זמן]]. ובמובן אחר, הכושר לבצע [[עבודה (פיזיקה)|עבודה]].
את האנרגיה ניתן לסווג לכמה מחלקות עיקריות, [[אנרגיה פוטנציאלית]] שהיא אנרגיה אצורה במערכת, [[אנרגיה קינטית]] הקשורה לתנועת גופים, ו[[שדה (פיזיקה)|אנרגיה של שדות]], שהיא אנרגיה הקשורה בקיומם של שדות־כוח, למשל שדה אלקטרומגנטי או [[שדה כבידה]]. אנרגיה יכולה לעבור מגוף אחד לשני וללבוש צורות שונות, אולם [[חוק שימור האנרגיה]] קובע שסכום האנרגיה של כל הגופים והשדות ב[[מערכת פיזיקלית|מערכת סגורה]] הוא גודל קבוע, כלומר אינה נוצרת מאין או נעלמת.
==המונח==
המונח 'אנרגיה' במשמעותו המודרנית [[תחדיש|נטבע]] על ידי הרופא והפיזיקאי ה[[גרמניה|גרמני]] [[הרמן פון הלמהולץ]] כאשר ניסח את [[חוק שימור האנרגיה]], שעל פיו אנרגיה אינה "נעלמת" או נוצרת מאין, אלא רק משנה את פניה,מה שאומר שכמות האנרגיה הקיימת ביקום כולו אינה משתנה, כלומר הייתה קיימת תמיד.
מקור המלה ב[[יוונית]]: '''energeia''' - עשייה; חיבור המילים '''en''' ("ב־") ו־'''ergon''' ("עבודה, פעולה"). בלטינית: actualis, מ-actus (מעשה). ב[[תקופת הביניים של העברית|עברית של ימי הביניים]]: "בפועל" - מה שקיים (ביוונית: dynamis). "בכוח" - מה שאפשרי אך לא קיים (בלטינית: potentialis).
[[האקדמיה ללשון העברית]] הציעה בשנת 1930 את המילה '''מֶרֶץ''' במקביל למילה אנרגיה, אך זנחה מילה זו כעבור עשור.
==צורות שונות של אנרגיה==
ניתן לסווג את האנרגיה לכמה מחלקות בסיסיות:
* '''[[אנרגיה קינטית]]''' (אנרגיית תנועה) - אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה של המערכת או של מרכיביה. את האנרגיה הקינטית (<math>E_k</math>) של מערכת בעלת מסה <math>m</math> הנעה במהירות <math>v</math> ניתן לתאר באמצעות הנוסחה: <math>E_k=\frac{1}{2}{mv^2}</math>.
:דוגמאות וסוגי משנה של אנרגיה קינטית:
:** '''[[אנרגיה תרמית|אנרגיית חום]]''' - אנרגיה של [[חום (פיזיקה)|חום]] ו[[טמפרטורה]] שנובעת בעצם מתנועת החלקיקים שבחומר.
:** '''אנרגיית [[זרם חשמלי]]''' - אנרגיה קינטית של ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] בחומר.
:** '''אנרגיית [[קול]]''' (אנרגיה אקוסטית), זו האנרגיה הקינטית של המולקולות המתנודדות כתוצאה ממעבר [[גל קול]].
* '''[[אנרגיה פוטנציאלית]]''' היא אנרגיה המשויכת למערכת המצויה במצב מסוים ואשר יכולה לעבור למצב אחר תוך שחרור אנרגיה קינטית.
:דוגמאות וסוגי משנה של אנרגיה פוטנציאלית:
:**'''[[כבידה|אנרגיה גרביטציונית]] כתוצאה מפעולת [[כוח הכובד]]''' - נובעת מהמיקום של הגוף בשדה כבידה רחב ומכוח הפועל בין שתי המסות.
:** '''[[אנרגיה פוטנציאלית אלסטית]]''' - אנרגיה האצורה בחומר [[אלסטיות|אלסטי]] מתוח.
:** '''[[אנרגיה חשמלית]]''' - אנרגיה אצורה הנובעת מפעולת האינטראקציה ה[[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטית]], כלומר, מטענים שאינם נעים, אזור עשיר באלקטרונים מול אזור שבו אין הרבה אלקטרונים (חשמל סטטי).
:** '''[[אנרגיה כימית]]''' - אנרגיה חשמלית שאצורה ב[[קשר כימי|קשרים הכימיים]] בין ה[[אטום|אטומים]] ו[[מולקולה|המולקולות]].
:** '''[[אנרגיה גרעינית]]''' - אנרגיה האצורה ב[[גרעין האטום|גרעיני האטומים]], על פי העיקרון של [[הכוח הגרעיני החזק]], שגורם למרכיבי הגרעין להיות קשורים.
* '''אנרגיה של [[שדה (פיזיקה)|שדות]]''' - הדוגמה הנפוצה ביותר של אנרגיה כזו היא אנרגיה של [[שדה אלקטרומגנטי|שדות אלקטרומגנטיים]]. מערכת של חלקיקים טעונים חשמלית ושדות מכילה אנרגיה גם בחלקיקים (אנרגיה במסה ואנרגיה קינטית) וגם בשדות האלקטרומגנטיים עצמם. פעולתם של כוחות אלקטרומגנטיים מעבירה אנרגיה בין החלקיקים לשדות ולהפך.
* '''[[מסה]]''' - על פי [[תורת היחסות]], יש אנרגיה האצורה במסה של חלקיקים. יתרה מזאת, מסתו של גוף המורכב מחלקיקים רבים, אינה פשוט סכום המסות של מרכיביו, אלא היא תלויה באנרגיה שלו. לפיכך, שינויים באנרגיה הפנימית של גוף יתבטאו כהפרש במסתו. תופעה זו משמעותית בתהליכים גרעיניים, בהם ניתן לחזות את האנרגיה שתשתחרר על ידי השוואת מסות הגרעינים המשתתפים בתהליך, ולפי נוסחתו של [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], [[E=mc²|E=mc<sup>2</sup>]]. אף על פי כן, חשוב להבין כי המסה אינה אנרגיה - אך יש אנרגיה הקשורה במסה (באופן דומה לכך שמהירות אינה אנרגיה, אך יש אנרגיה הקשורה במהירות - אנרגיה קינטית).
פגם אחד בחלוקה הזו הוא, שאנרגיה של שדות ואנרגיה פוטנציאלית הן לעיתים אותו הדבר (למשל במקרה של האנרגיה של גופים טעונים במצב אלקטרוסטטי), ולמעשה מהוות נקודות מבט שונות על אותו מצב פיזיקלי.
==חוקי התרמודינמיקה==
'''באנרגיה שולטים חוקי ה[[תרמודינמיקה]]:'''
* '''[[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]''', הכללה של [[חוק שימור האנרגיה]], קובע כי במערכת סגורה, רמת האנרגיה הכללית נשמרת.
* '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' טוען כי רמת ה[[אנטרופיה]] במערכת סגורה אינה יכולה לקטון. פירושו המעשי של החוק הוא שלא ניתן לנצל את כל האנרגיה הזמינה - לא ניתן לחמם עצם חם על חשבון החום האגור בעצמים קרים יותר, ללא השקעת אנרגיה.
לחוקים אלו השלכות מרחיקות לכת בדבר זמינות האנרגיה לצרכים מעשיים, ובמהלך ההיסטוריה, אנשים שונים ניסו לבנות [[תנועה נצחית|מכונות נצח]] - מכונות המפיקות אנרגיה רבה יותר מזו שהושקעה בהפעלתם. ניסיון זה מעולם לא צלח וקיומן של מכונות אלו עומד בניגוד לעקרונות פיזיקליים בסיסיים.
==אנרגיה כיכולת לבצע עבודה==
אנרגיה היא רק אחד מהגדלים שמגדירים מצב של מערכת. מדדים נוספים הם למשל [[מסה]], [[טמפרטורה]], [[נפח]] או [[לחץ]]. כאמור, האנרגיה לובשת צורות שונות שניתנות להמרה זו בזו. החוק הראשון של התרמודינמיקה, חוק שימור האנרגיה, קושר בין האנרגיה הכוללת של המערכת (או הגוף) לבין ה[[חום (פיזיקה)|חום]] וה[[עבודה (פיזיקה)|עבודה]] שניתן לקבל מאנרגיה זו: <math>\ \Delta E=Q+W</math>. כאשר מעוניינים להסיק את הבית, שואפים ליצירת חום מרבי, ואילו כאשר מעוניינים בהנעת מכונית, למשל, שואפים לעבודה מרבית. מתוך החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה נובע כי '''רק חלק מן האנרגיה יכול להפוך לעבודה''', בהתאם ל[[נצילות אנרגיה|נצילות]] הפקתה.
ביצוע עבודה גורם להמרת סוג אחד של אנרגיה לסוגים אחרים. למשל: כאשר [[כבידה|שדה כבידה]] גורם לגוף ליפול, הוא ממיר את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של הגוף באנרגיה [[אנרגיה קינטית|קינטית]].
==חום==
המושג [[חום (פיזיקה)|חום]] מתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו, המתבצע דרך מספר גדול של תנועות מיקרוסקופיות אקראיות. מעבר חום בדרך כלל גורם לשינויים ב[[טמפרטורה]], על פי חוקי ה[[תרמודינמיקה]]. החום אינו צורת אנרגיה נפרדת. כדוגמה פשוטה, כאשר [[גז אידיאלי]] מתחמם מעל להבה, (כלומר הטמפרטורה שלו עולה,) סך האנרגיה הקינטית של כל החלקיקים המהווים את הגז, עולה. מאחר שאת אותה התוצאה ניתן להשיג על ידי דחיסה מכנית של הגז, כלומר ללא מעבר חום, ברור שאין טעם לחשוב על "החום שבתוך הגז". בשני המקרים האנרגיה של הגז היא קינטית, ובשני המקרים היא גדלה. ההבדל הוא באופן שבו מתרחש מעבר האנרגיה לתוך הגז.
==יחידות מידה לאנרגיה==
ב[[מערכת היחידות הבינלאומית]], [[יחידות מידה לאנרגיה|יחידת המידה של אנרגיה חד קלרית]] היא [[ג'ול]] (J), כאשר ג'ול אחד היא האנרגיה הקינטית של מערכת ש[[מסה|מסתה]] שני [[קילוגרם]] והיא נעה ב[[מהירות]] של [[מטר]] אחד ב[[שנייה]]. כמו כן, ניתן להגדיר ג'ול אחד כעבודה שמבצע כוח של [[ניוטון (מידה)|ניוטון]] אחד לאורך מטר אחד. בנוסף, ניתן להשתמש ביחידות של [[אלקטרון וולט]] (eV). אלקטרון וולט הוא האנרגיה הקינטית שמקבל אלקטרון כאשר הוא מואץ בהפרש מתחים של וולט אחד. <math>1eV \approx 1.6\times10^{-19}J</math>. בתיאור תהליכים גרעיניים יחידה שימושית היא מגה אלקטרון וולט:
<math>\ MeV = 10^6eV</math>.
יחידות מידה נוספות לאנרגיה הן: [[קלוריה]] ו[[ארג]].
==ראו גם==
* [[אנרגיה מכנית]]
* [[אנטרופיה]]
* [[אנתלפיה]]
* [[עבודה (פיזיקה)]]
* [[אנרגיה חלופית]]
* [[אנרגיה מתחדשת]]
* [[אנרגיית רוח]]
* [[אנרגיה גאותרמית]]
* [[אנרגיה גרעינית]]
* [[אנרגיה רדיואקטיבית]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אנרגיה}}
* רמי אריאלי, [http://stwww.weizmann.ac.il/energy/Default.htm אנרגיה בהיבט רב תחומי], [[מכון ויצמן למדע]]
* רמי אריאלי, [http://stwww.weizmann.ac.il/energy/WhatisEnergy/Energy-Lerman.htm אנרגיה איננה הכושר לעשות עבודה], [[מכון ויצמן למדע]]
* [http://actv.haifa.ac.il/programs/List.aspx?li=6 מלחמה בראי האנרגיה], סדרת שיחות בנושא מקורות האנרגיה בעולם והקשר ביניהם לבין מלחמות בין מעצמות בימינו ובמהלך ההיסטוריה, באתר [http://actv.haifa.ac.il/programs/Default.aspx הערוץ האקדמי]
* יורם אורעד, [http://www.amalnet.k12.il/meida/energy בעין האנרגיה]
* {{דוידסון|ארז גרטי|אנרגיה |maagarmada/physics/אנרגיה|28 יוני 2011}}
* {{דוידסון|ארז גרטי|שיקולים אנרגטיים ברכבת ההרים|tikshuv/physics/שיקולים-אנרגטיים-ברכבת-ההרים|22 ספטמבר 2011}}
[[קטגוריה:אנרגיה|*]]
[[קטגוריה:גדלים פיזיקליים]]
| |||