החברה למוזיקה עממית יהודית – הבדלי גרסאות

במקביל למגמה זו לקראת סגנונות מוזיקה לאומיים, חלה התעוררות של רגש לאומי בקרב [[יהדות רוסיה]] ו[[מזרח אירופה]]. היהודים הרוסים, שהיו כפופים לאורך שנים להגבלות קשות על חייהם, להתפרצויות של [[פוגרום|פוגרומים]] אנטישמיים אלימים, ולהתרכזות כפויה ב[[תחום המושב]], פיתחו זהות לאומית איתנה מאז שנות ה-80' של [[המאה ה-19]] ואילך. זהות זו הביאה להופעתן של מספר תנועות פוליטיות - ה[[ציונות]], שעודדה הגירה מרוסיה ל[[פלשתינה-א"י]], ו[[הבונד]], האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, [[ליטא]] ו[[פולין]], שחתר לשוויון תרבותי ולאוטונומיה בתוך רוסיה. ספרות ה[[יידיש]] עלתה כפורחת, עם [[סופר]]ים כמו [[שלום עליכם]], [[מנדלה מוכר ספרים]] ו[[משורר]]ים כמו [[פרץ מרקיש]] ואחרים. [[תיאטרון]] יידיש החל את דרכו, ומספר רב של עיתונים וכתבי-עת ביידיש יצאו לאור.

 

[[קובץ:Joseph Achron.jpg|ממוזער|left|200px|הכנר יוסף אחרון]]