מצב הטבע – הבדלי גרסאות

 

הוגים שונים מתארים את מצב הטבע בצורה שונה.

 

[[ז'אן-ז'אק רוסו]] הציג עמדת נגד להשקפות של חלק מקודמיו, ולזו של תומאס הובס במיוחד, בכל הנוגע לאופי מצב הטבע. עדות אחת לעמדתו הנגדית ניתן לראות בחיבורו של רוסו, [[מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני-האדם]]. "[בזמן ש] פילוסופים... חשו בצורך ללכת אחורה למצב הטבע... אפילו לא אחד מהם הגיע לשם... כל אחד מהם, בקצרה, בהתבטאות מתמדת על רצונות, שקיקה, דיכוי, יצרים, וגאווה, העביר למצב הטבע רעיונות שנרכשו בחברה; בכך, הדיבור על הפראי, הם תיארו את האדם החברתי".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Jean-Jacques Rousseau|שם=The Social Contract and Discourses|מתרגם=G.D.H. Cole|מו"ל=J.M. Dent and Sons|שנת הוצאה=1923|עמ=193}}}} רוסו, אם כן, התייחס למצב הטבע כ[[התפתחות חברתית|מצב קדם-חברתי]] מוחלט, הנשקף לא רק באופי הסביבה, אלא גם, ובאופן החשוב ביותר, ב[[אישיות|מאפיינים של האדם]] עצמו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223731:0|{{צ-ספר|מחבר=N.J.H. Dent|שם=A Rousseau Dictionary|מו"ל=Wiley-Blackwell|שנת הוצאה=1992|עמ=232-234}}}}